Blog

דם בצואה (צואה דמית, דימום רקטלי), הוא אחת התופעות הנפוצות במערכת העיכול, אשר עשויה להצביע על בעיה הדורשת טיפול. מדובר על תופעה של מעבר דם בצואה, לעתים מעורב בצואה ולעתים לא. הגורמים האפשריים לדם בצואה הם: פציעות מקומיות, זיהומים, טחורים, מחלות מעי דלקתיות, מחלות ממאירות ועוד. לאחר האבחון הוויזואלי (או אבחון דם סמוי), מבוצעות בדיקות לזיהוי הגורם לתופעה. בהנחה כי מדובר בפציעה מקומית או ביטוי לדלקת, ישנם טיפולים במצבים שונים של דם בצואה, לצד מעקב נדרש, תזונה מומלצת ואורח חיים מתאים. אם לא מטפלים כראוי בדם בצואה, עשויים להופיע סיבוכים אשר מסכנים את הבריאות. לבסוף, ישנם מקרים בהם יש צורך בהתערבות כירורגית.

דם בצואה יכול להתגלות בעקבות זיהוי דם על נייר הטואלט אחרי ניגוב, דם באסלה לאחר ביקור בשירותים, או צואה בצבע אדום כהה (טרי) או שחור (דם שעבר תהליך עיכול בקיבה).

גורמים אפשריים לדם בצואה

המקור של דם המתגלה בצואה יכול להיות בכל נקודה במערכת העיכול, החל מהפה ועד פי הטבעת. במקרים בהם כמות הדם בצואה גבוהה יחסית, ניתן לראות שינוי בצבע של הצואה – היא הופכת לצבע שחור אם הדם מעוכל, או אדום בוהק אם הדם טרי. צואה בצבע שחור (תופעה בשם 'מלנה') מעידה על כך שמקור הדם נמצא בחלק העליון של מערכת העיכול: וושט, קיבה או תריסריון. הדם נצבע שחור משום שהוא חשוף לאנזימי העיכול והחומצות במערכת העיכול.

בין הסיבות האפשריות לצואה בצבע שחור: כיב קיבה או כיב תריסריון עם דימום, מה שמצריך ביופסיה וטיפול בחיידק הליקובקטר פילורי, דליות בוושט, קרע בין הוושט לקיבה (שעלול להיגרם מהקאות מרובות, אשר גם בהן יופיע דם), ריפלוקס, דלקת בקיבה (גסטריטיס), טראומה או גוף זר שחדר דרך בליעה, או בליעה של דימום משמעותי מהאף.

כאשר הדימום הוא בצבע אדמדם-חום, או לחלופין אדום בוהק (תופעה בשם המטוכזיה), מקור הדימום הוא ככל הנראה בחלקים התחתונים יותר של מערכת העיכול, כגון המעי הגס והמעי הדק, הרקטום או פי הטבעת. במקרים נדירים יחסית, דימום כבד המגיע מדרכי העיכול העליונות עובר באופן מהיר לאורך המערכת ומבוטא בתור דם אדום בצואה.

בין הסיבות לצואה בצבע אדמדם או אדום בוהק: פיסורה אנאלית (קרע בעור סביב פי הטבעת בעקבות עצירות קשה או מאמץ ביציאות, מתבטא לרוב במספר טיפות דם על נייר הטואלט), טחורים מדממים (דם העוטף את הצואה ואולי באסלה), דיברטיקולוזיס (מחלת סעיפים, הסתעפות מתוך המעי הגס, המבוטאת בכיסים קטנים באזור כלי הדם, לרוב מופיעה בגילאי 60 ומעלה), אנגיודיספלזיה (כלי דם עם מבנה לא תקין אשר עלולים לדמם), פרוקטיטיס (דלקת באזור הרקטום), דיזנטריה (שלשול עם דם המופיע אחרי חשיפה למים או מזון עם זיהום חיידקי חמור), פוליפים במעי הגס, סרטן המעי הגס או הרקטום, מחלות דלקתיות של המעי כמו קרוהן או קוליטיס, זיהום מחיידקים או טפילים, נגיפים או טראומהחדירה של גוף זר.

תסמינים נוספים המלווים דימום בצואה

דם בצואה יכול להיות התסמין היחיד או להתלוות לתסמינים נוספים כמו שינויים בהרגלי היציאות, כאבי בטן או ירידה במשקל. בחלק מהמקרים, מדובר בשלשול מעורב דם ותחושה של צורך להתפנות ללא תוצאות, כאב בטן,
חום וחולשה. הדימום יכול להופיע עם כאבים, אך הוא יכול להיות גם ללא כאבים. במקרים בהם ישנם כאבים, לרוב מדובר על סימן כי מקור הבעיה הוא בפי הטבעת.

מתי דם בצואה דורש פנייה לרופא?

אדם המתלונן על צואה דמית לראשונה בחייו או בתור תופעה חוזרת, צריך לפנות לרופא לבירור על מנת לאתר את הסיבה לדימום ולטפל בה.

חשוב מאוד לעקוב אחרי כל דימום שמופיע. אם הדימום חמור, תכוף או גורם לחשש כלשהו, יש לפנות לרופא לבדיקת המצב. דימום משמעותי יכול להיות מסכן חיים ולדרוש טיפול מיידי בבית החולים.
סימני אזהרה נוספים אשר עלולים להעיד על מצב חמור המחייב פנייה דחופה לקבלת טיפול רפואי: קוצר נשימה, מתן שתן מועט, בלבול, דפיקות לב, סחרחורת, הרגשה של 'רגע לפני התעלפות' או התעלפות של ממש.

אבחון הגורם לדם בצואה

האבחנה הסופית של דם בצואה מבוצעת באמצעות בדיקה אנדוסקופית של המעי הגס, כמו קולונוסקופיה, סיגמואידוסקופיה (בחינת החלק התחתון של המעי הגס בעזרת אנדוסקופ), רקטוסקופיה או אנוסקופיה (בחינת אזור פי הטבעת).

בחינות נוספות בהן אפשר להיעזר הן אנגיוגרפיה (דימות כלי דם), CT ומיפוי בעזרת כדוריות דם אדומות מסומנות.

אם בדיקות המעי הגס תקינות, ההמלצה היא לבדוק גם את הקיבה ואת המעי הדק באמצעות גסטרוסקופיה, קפסולה או אנטרוסקופיה של המעי הדק.
ישנם מקרים בהם כמות הדם כה קטנה עד שלא ניתן לזהות אותה בעין וניתן לזהות את המצב בבדיקת דם סמוי בצואה. בדיקה שכזו כדאי לבצע במקרים של תלונות על כאבי בטן או בעיות עיכול כאשר לא אותר מקור אחר לתסמינים.

טיפול במצבים השונים הגורמים לדם בצואה

ברוב המקרים, אפשר לטפל בדימום מפי הטבעת באמצעות טיפול במקור לדימום. עבור בני 40 ומעלה הסובלים מדימום רקטלי, הנוהל הוא לעשות קולונוסקופיה גם במקרים של ממצאים באזור פי הטבעת, משום שבמקרים רבים הבדיקה מעלה ממצאים נוספים שלא כדאי לפספס.

במקרה של טחורים, אשר נגרמים בשל עצירות כרונית או דלקות מעיים וקיבה, ניתן לפנות לטיפול טבעי בעצירות כרונית. שיטת הטיפול הטבעי בעצירות של מכון הניג כוללת אבחון מקיף לזיהוי שורש הבעיה במערכת העיכול, טיפול באמצעות פורמולות צמחיות בלעדיות ושינויי תזונה וליווי המטופל לאורך כל הדרך – כל זאת במקום להשתעבד לחומרים משלשלים.

אחת הסיבות לדם בצואה, בהן אפשר לטפל באופן טבעי ומוכח, הוא כיב קיבה, אשר כולל תסמינים נוספים כמו כאבי בטן, בחילות והקאות, ירידה בתאבון, ירידה במשקל, תחושת שובע מוקדם וקשיים בעיכול. טיפול מוקדם בכיב קיבה יכול למנוע סיבוכים חמורים כגון דימום פנימי וניקוב.

במקרים רבים, כיב קיבה נגרם מחיידק ההליקובקטר, אשר מושפע גם מלחץ נפשי. הטיפול של הרפואה הקונבנציונאלית בהליקובקטר כולל מתן ארבעה סוגים של אנטיביוטיקה במקביל, אך גם טיפול זה לא תמיד מצליח להשמיד את החיידק.

מעבר לכך, לא תמיד ניתן לזהות את החיידק בבדיקה קונבנציונאלית כמו בדיקת נשיפה, משום שהוא 'מתחפר' ברקמת הקיבה ומקשה על הרופאים (ועל מערכת החיסון) לאתר אותו.

הטיפול הטבעי בהליקובקטר פילורי נועד בעיקר כדי לשקם את הרקמה הפגועה ולנקות את הרעלים שהובילו את החיידק לפגוע במערכות. הטיפול הטבעי של מכון הניג מבוסס על פורמולות צמחי מרפא ייחודיות ושינוי התזונה לתקופת הטיפול, עד לחיסול המוצלח של החיידק. השיטה של מכון הניג מורכבת מאבחון רב-תחומי, בדיקת אורח חיים ושינויי תזונה.

עם זאת, חשוב לזכור כי דם בצואה יכול להיגרם ממספר גורמים אחרים ולכן חשוב לפנות לרופא לאבחון מדויק. במקרה של תסמינים כגון הקאה דמית, צואה שחורה, כאבי בטן עזים או ירידה משמעותית במשקל, חשוב לפנות לרופא באופן מיידי.

סיבוכים אפשריים

דם בצואה כולל מגוון רחב של רמות חומרה, החל ממצבים קלים בהם אפשר לטפל כמו טחורים, ועד מצבי חירום ממשיים כמו פגיעה בכלי הדם של המעי או דימום בהיקפים גדולים אשר עלול להוביל להלם תת-נפחי (הנגרם מאובדן דם רב). במקרה זה יש לתת מנות דם, נוזלים ותרופות לשמירה על לחץ הדם.
במקרים מסוימים, קיומו של דם סמוי בצואה עשוי להצביע על קיומה של ממאירות בדרכי העיכול ולכן, קיימת חשיבות מכרעת בבדיקה מקיםה יותר על מנת לשלול מקרי קיצון.

המידע באתר אינו מהווה תחליף לייעוץ רפואי ואינו מתיימר להוות חוות דעת רפואית.

כמה פעמים שמעתם את הביטוי "תחושת בטן"? לא במקרה ביטוי זה הוא מטבע לשון כה נפוץ.

הבטן שלנו, כפי שמשתקף גם בשפה, היא הרבה מעבר לאיבר שמעכל מזון – היא מרכז אנרגטי משמעותי, שמתפקד כמעט כמו מוח שני, המחבר אותנו לעצמנו ולמה שקורה סביבנו. שלשולים וכאבי בטן אינם תסמינים פיזיים בלבד – הם מסר ברור מהגוף לעצור, להקשיב, ולהפנות מבט פנימה.

שלשול וכאב בטן מלווים באי נעימות פיזית ובאופן טבעי גורמים אצל רבים לתחושה של אבדן שליטה, לחץ ואפילו חרדה.

אנשים רבים סובלים מתופעות מציקות כמו כאבי בטן בלילה הפוגעים באיכות השינה, או מתחושה מציקה של כאבי בטן באמצע היום שמשבשת את שגרת העבודה.

במצב כזה, החיבור בין הגישה ההוליסטית לגוף לבין הכלים הרפואיים המוכרים הוא קריטי למציאת פתרון והשבת החיים למסלולם.

מה עוזר לשלשולים? איך לעצור כאבי בטן ושלשולים ולהחזיר האיזון לגוף במהירות האפשרית?
לפני שאתם רצים למיון, יש כמה דברים שכדאי לדעת.

פתרונות מהירים לעצירת שלשולים וכאבי בטן

איך להפסיק שלשול?
שלשולים וכאבי בטן יכולים להיות מטרידים במיוחד, במיוחד כאשר מופיעים כאבי בטן ושלשולים במפתיע, ולכן כשהם מופיעים, נרצה לנקוט כמה פעולות, שיכולות בהחלט להביא הקלה מיידית ולעצור את השלשול.

• מנוחה: מומלץ להתמסר למנוחה, כדי לאפשר לגוף להשתמש ביכולות הריפוי הטבעי שלו ולחזור לאיזון.
• נוזלים ומינרלים: שלשול גורם לאובדן נוזלים ומינרלים, לכן חשוב להקפיד על שתייה מספקת ולהחזיר לגוף את המלחים החיוניים. ניתן לעשות זאת באמצעות שתיית מים בתוספת מעט מלח וסוכר, או בעזרת מוצרים כמו משקאות איזוטוניים.
• שתיה חמה: שתייה של תה שומר, קמומיל או ג'ינג'ר, עשויה לעזור להרגיע את מערכת העיכול, בפרט אם אתם חשים כאבי בטן באמצע הבטן או בחלקים אחרים של מערכת העיכול.

אם אתם או מישהו יקר לכם חווה שלשול וכאב בטן וודאי תיתקלו בשאלה "מה עוצר שלשולים?"
זכרו את הצעדים הפשוטים האלה, שיכולים לעשות את ההבדל ולהביא להקלה מהירה.

מה לאכול ומה לא לאכול בזמן שלשולים וכאבי בטן

כאשר מתמודדים עם ענייני בטן, מן הסתם, עולה השאלה מה לאכול כשיש שלשול וכאבי בטן?
ולא פחות חשוב – מה לא לאכול כשיש כאבי בטן?
חשוב לשים לב במיוחד למה שאוכלים. שכן תזונה לא נכונה עלולה להוביל להתקף של כאבי בטן ושלשולים ולהחמיר תחושה של כאבי בטן באמצע הארוחה או אחריה.
מזונות מסוימים נחשבים לקלים לעיכול ומסייעים להרגעת מערכת העיכול, בעוד אחרים יכולים להכביד עליה או לגרות אותה ולהאט את תהליך ההחלמה.

אז מה לאכול כשיש שלשולים?

• בננות: קלות לעיכול ומכילות אשלגן, שעוזר להחזיר את מאזן המינרלים בגוף.
• אורז: מספק פחמימות פשוטות ומסייע בהרגעת מערכת העיכול.
• תפוחים מבושלים: מכילים פקטין, סיב תזונתי שמסייע להסדרת פעולת המעיים.
• תה צמחים: להשתמש בצמחים שמרגיעים את הבטן ועוזרים להפחית בחילות וכאבים, במיוחד כדי למנוע כאבי בטן בלילה שיפריעו למנוחתכם.

מה לא לאכול כשיש כאבי בטן?

• חלב ומוצרי חלב: וותרו על מאכלים כמו פיצה, עוגות או גלידת שמנת. מאכלים אלה עלולים להכביד על מערכת העיכול ולהגביר תחושת אי נוחות, במיוחד אם יש רגישות ללקטוז.
• מאכלים שומניים ומטוגנים: חכו כמה ימים עם הנאות כמו פלאפל, המבורגר או צ'יפס. מאכלים אלה דורשים עיכול ממושך ומכבידים על הבטן.
• מאכלים מתובלים: אם אתם חובבי חריף, תצטרכו להתאפק עד שהגוף יתאושש. מאכלים מתובלים וחריפים עלולים לגרות את רירית הקיבה ולהחריף את מצבכם.

זכרו, שהבחירה במזונות עדינים וקלים לעיכול היא צעד חשוב בהקלה ובחזרה לשגרה.

בחילות והקאות הן תופעות שכיחות המופיעות במגוון מצבים בריאותיים. התסמינים שלהן יכולים להיות מטרידים ביותר ולהשפיע באופן משמעותי על איכות החיים.

הבנת הגורמים העומדים מאחורי בחילות והקאות היא חלק חיוני בבחירת הטיפול היעיל ביותר. קיימים גורמים אפשריים רבים, החל מזיהומים חולפים ועד למחלות כרוניות או תופעות לוואי של טיפולים רפואיים. בחילות והקאות עשויות לנבוע ממצבים כגון הריון, מחלות כרוניות של המערכת העיכול, מיגרנות, גידולים, הרעלות, פגיעות ראש וכדומה. במקרים אחרים, הן עשויות להיות תגובה של הגוף לגירויים חיצוניים כמו ריחות חריפים או תנועה.

על ידי הבנה מעמיקה של הגורם הספציפי לבחילות והקאות, ניתן לטפל בהן באופן יעיל יותר. טיפולים כוללים תרופות נגד בחילות והקאות, שינויים בתזונה ובסגנון החיים, וטיפול במחלה הבסיסית במקרים של מצבים כרוניים. היכולת לזהות ולטפל בגורמים לבחילות והקאות חשובה להקלה על הסבל ושיפור איכות החיים.

גורמים זמניים לבחילות והקאות

ישנם גורמים זמניים רבים ומגוונים לבחילות והקאות.

מחלת ים או נסיעה הן מצבים נפוצים הנגרמים על ידי ערעור בשיווי המשקל הפנימי של הגוף, לרוב כתוצאה מתנועה מתמשכת ברכב, ספינה או מטוס. התוצאות עשויות לכלול בחילות, הקאות וסחרחורת.

הרעלת מזון היא סיבה נוספת שכיחה לבחילות והקאות, המתרחשת לאחר צריכת מזון מזוהם או לא טרי. הגורמים יכולים להיות חיידקים, רעלנים ממקור צמחי או כימיקלים.

נטילת תרופות מסוימות, כולל אנטיביוטיקה, תרופות כנגד כאבים, כימותרפיה ותרופות אחרות, עלולה לגרום לתופעות לוואי של בחילות והקאות.

צריכת אלכוהול מופרזת מהווה גורם נוסף לבחילות והקאות, כתוצאה מהרעלה וההשפעות של האלכוהול על המערכת העיכול והמוח.

גם מצבים פסיכולוגיים כמו מתח, חרדה ודיכאון קשורים לא פעם בבחילות והקאות, כנראה כתוצאה מהשפעתם על תפקוד המערכת העיכול.

במהלך ההיריון, נשים רבות סובלות מבחילות והקאות בשליש הראשון, כתוצאה משינויים הורמונליים ופיזיולוגים המתרחשים בגוף.

מיגרנות עשויות להיות מלוות בבחילות והקאות, כסימפטום נלווה לכאב הראש העז.

לבסוף, מחלות המערכת הווסטיבולרית (לשיווי משקל) כמו ורטיגו מלוות לעתים קרובות בבחילות והקאות עקב הפרעות בתחושת שיווי המשקל.

אלו הם רק חלק מהגורמים הזמניים לבחילות והקאות. זיהוי הגורם המדויק חשוב לטיפול יעיל ומניעה של ההחמרה.

גורמים כרוניים לבחילות והקאות

גורמים כרוניים לבחילות והקאות יכולים לנבוע ממגוון מצבים רפואיים המשפיעים על המערכת העיכול או גורמים נוספים.

כיבים בקיבה או בתריסריון יכולים לגרום לבחילות והקאות כתוצאה מנזק לרירית הקיבה והדלקת. כיבים נגרמים לרוב על ידי חיידק ההליקובקטר פילורי או צריכת תרופות מסוימות כגון סטרואידים.

רפלוקס חומצי הוא מצב בו חומצת קיבה חוזרת לוושט, גורמת לצרבת וכאבי חזה. במקרים קשים, הוא עלול לגרום גם לבחילות והקאות.

גסטרואנטריטיס זיהומי הוא דלקת של המעיים הגסים והדקים כתוצאה מזיהומים ויראליים, חיידקיים או טפיליים. הוא יכול לגרום לבחילות, הקאות וכאבי בטן עזים.

מחלות מעיים דלקתיות כרוניות כמו מחלת קרוהן וקוליטיס כיבית נחשבות גורם כרוני לבחילות והקאות במהלך התקפי החמרה.

סוכרת עלולה לגרום לבחילות והקאות כתוצאה מגירוי של קצה העצבים והשפעות על תפקוד המערכת העיכול.

הפרעות אכילה כמו בולימיה וצמצום קיצוני של צריכת המזון קשורות גם הן בבחילות והקאות תכופות.

זיהומים במעיים יכולים גם הם לגרום לדלקות ותופעות לוואי של בחילות והקאות ממושכות.

לבסוף, סוגי סרטן מסוימים במערכת העיכול או במוח עלולים לגרום לבחילות והקאות כרוניות, בין היתר כתוצאה מלחץ הגידול או מהטיפולים הכימותרפיים.

טיפול בגורמים כרוניים אלה מצריך התערבות רפואית מקצועית לטיפול ושליטה במצב הבריאותי הבסיסי, בשילוב תרופות נגד בחילות והקאות במקרה הצורך.

טיפול בבחילות והקאות

בחילות והקאות הן תסמינים שעשויים לנבוע ממגוון רחב של גורמים, ולכן הטיפול בהן תלוי במצב הרפואי הספציפי שמאחוריהן.

הטיפול הראשוני הוא זיהוי וטיפול בגורם הבסיסי לבחילות וההקאות. אם הגורם הוא זיהום, תרופות אנטי-חיידקיות או אנטי-ויראליות עשויות לסייע. במצבים של דלקות מערכת העיכול, תרופות נוגדות דלקת ותרופות להפחתת חומציות יכולות לעזור.

במקביל, קיימות תרופות ספציפיות נוגדות בחילות והקאות שניתן להשתמש בהן. תרופות אלו כוללות חומרים כמו אונדנסטרון, מטוקלופראמיד ואחרות, הפועלות על מרכזי הבחילה במוח ובמערכת העיכול.
בנוסף לטיפול התרופתי, ישנה חשיבות להתאמת תזונה מתאימה. מומלץ לאכול ארוחות קטנות ותכופות, להימנע ממזונות חריפים או עתירי שומן שעלולים לגרות את הקיבה, ולשתות נוזלים רבים לשמירה על הידרציה. יש גם להימנע ממזונות ומשקאות מסוימים שידועים כמגרים בחילות, כגון אלכוהול ומאכלים חריפים.

קיימים גם טיפולים משלימים אפשריים לבחילות והקאות, כגון צמחי מרפא ופורמולות צמחיות ייעודיות, טיפולי אקופונקטורה להרגעה, והיפנוזה להרפיה וויסות הקאות.
שיטת הטיפול של מכון הניג לבחילות והקאות כוללת הליך אבחון מעמיק המורכב מאבחון לשון, בדיקת דם, ניתוח אורח חיים ובדיקות נוספות, מתוך ניסיון למצוא את גורם השורש המוביל לבחילות. לאחר מכן, מגובשת תכנית טיפולית בהתאמה אישית, הכוללת פורמולות צמחיות של מכון הניג, המיוצרות בישראל תחת הסטנדרטים המחמירים ביותר, לצד הנחיות לשינויים באורח חיים כגון תזונה. הטיפול של מכון הניג כולל גם ליווי לטווח ארוך למעקב אחרי התוצאות של תכנית הטיפול.

חשוב לזכור שבחילות והקאות כרוניות או חמורות דורשות יעוץ והתערבות רפואית, שכן הן עלולות לגרום להתייבשות וסיבוכים נוספים. הטיפול צריך להיות מכוון לגורם הספציפי כדי להביא להקלה יעילה ומניעת החמרה של המצב.

מקרים בהם מומלץ לפנות לייעוץ רפואי של בחילות והקאות

מומלץ לפנות לייעוץ רפואי סביב בחילות והקאות במקרים הבאים, בין היתר:

בחילות והקאות קשות או מתמשכות שנמשכות מעבר ליומיים אינן מרפות, ומלוות בכאב, סחרחורת או חולשה. במצבים כאלה, קיים חשש מפני התייבשות חמורה או גורם רציני יותר.

ירידה במשקל מהירה או ירידה משמעותית בתיאבון, ללא הסבר ברור, עשויות להיות סימן למחלה רקע או לתופעות לוואי משמעותיות של בחילות והקאות.

קושי בבליעה, בין אם בשל כאבים, תחושת חסימה או חנק, יכול להיות סימפטום למצב רציני כמו גידול או דלקת בוושט/קיבה.

הקאות דמיות או צואה שחורה ודמית הן סימן מובהק לדימום במערכת העיכול, שמצריך בירור רפואי דחוף.

כאבי בטן חריפים או מתגברים, או כאבים שמלווים את ההקאות, יכולים לרמוז על מחלה חמורה במערכת העיכול או בדרכי המרה.

חום גבוה בשילוב בחילות והקאות עשויות להיות סימנים לזיהום במערכת העיכול או לדלקת אחרת במערכת הגוף.

במקרים של תופעות נלוות נוספות כמו חוסר הכרה, עוויתות, סימני איבוד דם חריף או מחסור חמצני, יש לפנות לחדר מיון באופן מיידי.

יש גם להיזהר במצבים של קבוצות אוכלוסייה בסיכון כגון נשים בהיריון, ילדים, חולים אונקולוגיים ובעלי מחלות כרוניות, מאחר שבחילות והקאות עלולות לפגוע ביכולת לשמור על תזונה נאותה ולגרום להחמרה של מצבם.
אם בחילות והקאות חוזרות או מלוות בסימפטומים חריגים אחרים, חשוב לפנות לייעוץ רפואי על מנת לזהות את הגורם ולקבל טיפול מתאים.

סיכום

בחילות והקאות הן תסמינים שכיחים שעשויים לנבוע ממגוון רחב של גורמים זמניים או כרוניים. גורמים זמניים כוללים מחלות ים, הרעלות מזון, הריון, מצבי חרדה ומיגרנות. גורמים כרוניים עשויים להיות כיבים, רפלוקס חומצי, דלקות מעיים, סוכרת, הפרעות אכילה, זיהום במעיים וסרטן. הטיפול כולל התייחסות לגורם הבסיסי באמצעות תרופות מתאימות, התאמת תזונה, תרופות נוגדות בחילות וטיפולים טבעיים המתייחסים לגורם השורש של התסמינים. חשוב לפנות לייעוץ רפואי במקרים של בחילות והקאות קשות, ממושכות, הקאות דמיות וירידה במשקל.

חשוב במיוחד למצוא ולטפל בגורם השורש לבחילות וההקאות ולא רק לטפל בסימפטומים. בחילות והקאות מתמשכות ללא טיפול בגורם העומד מאחוריהן עלולות לגרום להתייבשות, חוסר ברכיבים תזונתיים וסיבוכים נוספים.

שלשול הוא מצב נפוץ המשפיע על רבים מאיתנו מעת לעת. מדובר במצב בו תנועות המעיים הופכות תכופות יותר, רכות או מימיות. למרות שלרוב מדובר במצב זמני וחולף מעצמו, שלשול יכול לגרום לאי נוחות משמעותית ולהשפיע על איכות החיים.

מה לאכול כדי להקל על תסמיני השלשול? איך ניתן למנוע התייבשות מסוכנת? אילו מזונות עלולים להחמיר את המצב? ומתי הגיע הזמן לפנות לעזרה רפואית?

גורמי השלשול

שלשול הוא מצב זמני המאופיין בצואה רכה, מימית ותכופה. הבנת הגורמים האפשריים לשלשול היא צעד חשוב בטיפול במצב זה ובבחירת האסטרטגיה התזונתית המתאימה.

הגורמים השכיחים ביותר לשלשול חריף הם זיהומים ויראליים או חיידקיים. וירוסים כמו רוטה-וירוס או נורו-וירוס, וחיידקים כמו סלמונלה או אי-קולי, יכולים לגרום לזיהומים במערכת העיכול. הרעלת מזון, הנגרמת מאכילת מזון מזוהם או מקולקל, היא גורם נפוץ נוסף.

לעיתים, שלשול יכול להיות תופעת לוואי של תרופות, במיוחד אנטיביוטיקה, אשר עלולות לשבש את האיזון החיידקי במעיים. רגישויות למזון, כמו אי סבילות ללקטוז או מחלת צליאק (רגישות לגלוטן), יכולות גם הן לגרום לשלשול.

במקרים מסוימים, שלשול יכול להיות סימפטום של מחלות המערכת העיכול, מחלות מעיים דלקתיות כרוניות כמו מחלת קרוהן או קוליטיס כיבית. שינויים פתאומיים בהרגלי האכילה, נסיעות למקומות חדשים, או אפילו מצבי לחץ ומתח יכולים גם הם להשפיע על תפקוד מערכת העיכול ולגרום לשלשול זמני.

זיהוי הגורם לשלשול הוא קריטי לקביעת הטיפול המתאים. בעוד שרוב מקרי השלשול חולפים מעצמם תוך מספר ימים, חשוב לפנות לייעוץ רפואי אם התסמינים חמורים או מתמשכים.

החשיבות של מניעת התייבשות

אחד הסיכונים המשמעותיים ביותר הקשורים לשלשול הוא התייבשות. שלשול גורם לאובדן מהיר של נוזלים ואלקטרוליטים מהגוף, מה שעלול להוביל להתייבשות משמעותית אם לא מטופל כראוי.
התייבשות יכולה להתבטא במגוון סימנים, החל מיובש בפה וצמא מוגבר, דרך סחרחורת וחולשה, ועד לעייפות קיצונית וירידה בתפוקת השתן. במקרים חמורים, התייבשות עלולה אף לפגוע בתפקוד הכליות ולגרום להפרעות באיזון האלקטרוליטים בגוף, מה שעלול להוביל לבעיות בקצב הלב ובתפקודים גופניים אחרים.

כדי למנוע התייבשות, חיוני לשתות כמויות גדולות של נוזלים במהלך אפיזודה של שלשול. מים הם כמובן המקור הבסיסי והחשוב ביותר לנוזלים, אך ישנן אפשרויות נוספות שיכולות לסייע:
• מרקים צלולים מספקים נוזלים ואלקטרוליטים.
• תה צמחים, כמו תה קמומיל או תה נענע, יכולים לסייע בהרגעת מערכת העיכול.
• תמיסות אלקטרוליטים, הזמינות בבתי מרקחת, מכילות את האיזון הנכון של מלחים ומינרלים.
• משקאות ספורט מדוללים יכולים לספק אלקטרוליטים, אך חשוב לדלל אותם כדי להפחית את תכולת הסוכר.
חשוב לזכור לשתות לאט ובכמויות קטנות לאורך היום, במקום לשתות כמויות גדולות בבת אחת. הרגל זה עוזר למנוע גירוי נוסף של המעיים ומאפשר לגוף לספוג את הנוזלים ביעילות רבה יותר.

מזונות מומלצים לאכילה

בזמן שלשול, חשוב לבחור מזונות שקלים לעיכול ועשירים בחומרים מזינים שהגוף זקוק להם. ישנם מספר סוגי מזונות שנחשבים מומלצים במיוחד:

מזונות קלים לעיכול

אורז לבן הוא אחד המזונות המומלצים ביותר בזמן שלשול. הוא עשיר בעמילן, קל לעיכול, ועוזר להקשות את הצואה. לחם קלוי (טוסט) הוא אפשרות נוספת שקלה לעיכול ויכולה לספוג עודפי נוזלים במעיים.
תפוחי אדמה מבושלים הם מקור טוב לאנרגיה ואשלגן, והם קלים לעיכול כשהם מבושלים ללא תוספות. בננות, מלבד היותן עשירות באשלגן, מכילות גם פקטין שעוזר להקשות את הצואה.
עוף או דגים צלויים מספקים מקור רזה לחלבון, שחשוב לשמירה על כוח ואנרגיה בזמן שהגוף מתמודד עם השלשול.

מזונות עשירים בפרוביוטיקה

פרוביוטיקה הם חיידקים מועילים המסייעים באיזון הפלורה החיידקית במעיים, מה שיכול לסייע בהקלה על תסמיני השלשול ולזרז את ההחלמה. יוגורט טבעי הוא מקור מצוין לפרוביוטיקה, כמו גם קפיר (משקה חלב מותסס) וכרוב כבוש. אך הם פחות מומלצים במצב של שילשול.

מאחר שאחד מתפקידי הקיבה הוא להשמיד את החיידקים המגיעים לגופנו, כדאי לצרוך פרוביוטיקה שמגיעה כתוסף תזונה בכדורים או קפסולות. וכדי שהחיידקים הפרוביוטים יגיעו למעיים חיים וישפיעו באופן חיובי, עדיף שהם יהיו מוגנים בקיפסול מיקרוביוטי אשר שומר על החיידקים מפני חומצת הקיבה עד להתפשטות במעיים.

מזונות עשירים באשלגן

אשלגן הוא אלקטרוליט חיוני המסייע בוויסות מאזן הנוזלים בגוף ובתפקוד תקין של השרירים והעצבים. בננות, כפי שצוין קודם, הן מקור מצוין לאשלגן. תפוחי אדמה, במיוחד כשהם מבושלים עם הקליפה, מהווים גם הם מקור עשיר לאשלגן.

אבוקדו הוא מקור נוסף לאשלגן ושומנים בריאים, אך יש לצרוך אותו בכמויות קטנות בשל תכולת השומן הגבוהה. עגבניות הן מקור טוב לאשלגן וויטמין C.

מזונות שעדיף להימנע מהם

בעוד שישנם מזונות שיכולים לסייע בהקלה על תסמיני השלשול, ישנם מזונות אחרים שעלולים להחמיר את המצב. חשוב להיות מודעים למזונות אלה ולהימנע מהם עד שהמצב משתפר.

מזונות עתירי שומן וסוכר

מזונות מטוגנים, מאפים, ממתקים ומשקאות מוגזים הם כולם מזונות שכדאי להימנע מהם בזמן שלשול. מזונות אלה קשים לעיכול ועלולים להגביר את תנועתיות המעיים. סוכר מעובד, במיוחד, יכול למשוך נוזלים למעיים ולהחמיר את השלשול.

מזונות חריפים

פלפל חריף, בצל ושום הם מזונות שעלולים לגרות את המעיים ולהגביר את תנועתיותם. למרות שלשום יש יתרונות בריאותיים רבים, הוא עלול להיות קשה לעיכול בזמן שלשול.

חלב ומוצרי חלב

אצל חלק מהאנשים, במיוחד אלה עם אי סבילות ללקטוז, חלב ומוצרי חלב עלולים להחמיר את השלשול. מוצרים אלו כוללים חלב, גבינות, גלידות ומוצרי חלב אחרים.

קפאין ואלכוהול

קפה, תה שחור ומשקאות אנרגיה מכילים קפאין שיכול לגרות את המעיים ולהגביר את איבוד הנוזלים. אלכוהול גורם להתייבשות ויכול לגרות את מערכת העיכול. חומרים אלה עלולים להגביר את ההתייבשות ולהאט את תהליך ההחלמה.

מתי לפנות לטיפול רפואי

למרות שרוב מקרי השלשול חולפים מעצמם תוך מספר ימים, ישנם מצבים בהם חשוב לפנות לטיפול רפואי. אם השלשול נמשך יותר ממספר ימים (בדרך כלל 3-4 ימים) ללא שיפור, סימן שכדאי להתייעץ עם רופא.
תסמינים נלווים כמו חום גבוה (מעל 39 מעלות), דם בצואה, הקאות חוזרות או כאבי בטן חזקים מהווים גם הם סיבות לפנות לטיפול רפואי. כמו כן, אם יש סימנים של התייבשות קשה כמו יובש קיצוני בפה, ירידה חדה בתכיפות מתן שתן, או סחרחורת חזקה, חשוב לפנות לעזרה רפואית באופן מיידי.

אנשים הסובלים ממחלות רקע כמו סוכרת או מחלות מעיים דלקתיות צריכים להיות ערניים במיוחד לשינויים במצבם ולפנות לרופא מוקדם יותר אם הם חווים שלשול.

השיטה הטבעית של מכון הניג לטיפול בבעיות במערכת העיכול

שיטת הטיפול של מכון הניג לבעיות במערכת העיכול, לרבות שלשולים חוזרים, מורכבת מהליך של אבחון לשון, אבחון לפי גלגל העין, בדיקת דם, ניתוח אורח חיים ובדיקות אחרות, על מנת למצוא את הגורמים העיקריים המובילים לבעיות מהן המטופל סובל. בהתאם לתוצאות האבחון, צוות המכון מגבש תכנית טיפולית בהתאמה אישית, הכוללת פורמולות צמחיות של מכון הניג, המיוצרות בישראל על פי התקנים המחמירים ביותר, יחד עם הנחיות לשינויים באורח חיים כגון תזונה. הטיפול של מכון הניג כולל גם ליווי לטווח ארוך למעקב אחרי התוצאות של תכנית הטיפול.

סיכום

התמודדות עם שלשול יכולה להיות מאתגרת, אך עם הידע הנכון והגישה המתאימה, ניתן להקל על התסמינים ולזרז את ההחלמה. הקפדה על תזונה נכונה היא מפתח חשוב בטיפול בשלשול.
במקרים בהם שלשול נמשך לתקופות ארוכות וחוזר בתדירות גבוהה, יש לפנות לטיפול רפואי להתייעצות וטיפול.

* מידע זה הוא לצרכי מידע כללי בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ רפואי מקצועי. יש להתייעץ עם רופא או תזונאי מוסמך לפני ביצוע שינויים משמעותיים בתזונה או באורח החיים, במיוחד אם אתם סובלים מבעיות רפואיות כלשהן.

לא סתם קוראים לזה באשת

ריח רע מהפה, או בהגדרתו הרפואית הליטוזיס ובעברית באשת, הוא מצב שכיח המשפיע על אנשים בכל הגילים. מצב של הבל פה בריח רע הוא טבעי ונורמלי מאד מדי פעם, אבל כאשר מדובר בבעיה כרונית נמשכת, יש לה השלכות נפשיות וחברתיות מרחיקות לכת. אנשים הסובלים מריח רע מהפה עלולים לסבול גם מפגיעה בביטחון העצמי, ירידה במוטיבציה לייצר אינטראקציה חברתית ובושה מתמדת. חמור מכך – ריח רע מהפה עלול להעיד על מצב רפואי שמצריך טיפול ולכן מומלץ להידרש לנושא, לבדוק אותו ולטפל בהתאם.

ריח רע מהפה אחרי שבע בבוקר? כדאי לבדוק

רובנו מתעוררים בבוקר עם ריח רע מהפה. מדובר במצב טבעי שנוצר בשל הירידה בייצור הרוק בפה בשעות הלילה, אשר אחראי בין היתר להסרת החלקיקים שיוצרים ריח לא נעים. בשגרה הריח הרע אמור לחלוף לאחר צחצוח השיניים וארוחת הבוקר, אבל אם אתם מגלים שהריח הרע נמשך לאורך כל היום – מדובר במצב המחייב בירור רפואי. וכיצד יודעים? ראשית תגובות מהסביבה – אם מישהו העיר לכם על ריח רע או שאתם חושדים בכך, מומלץ לשאול בכנות אדם קרוב האם אכן הבל הפה שלכם לא נעים – ניתן לטפל בבעיה ולחסוך אי נעימות רבה. בנוסף, ניתן ללקק את גב היד או לנשוף על מראה ולהריח את הבל הפה, כדי לדעת האם אכן יש לכם בעיה. נכון, מדובר בנושא מעט לא נעים ואפילו מביך אבל הדחקה לא תפתור את הבעיה, אלא רק תגרום לאנשים לרצות להתרחק ולכם לתחושה לא נעימה. לעומת זאת בירור וטיפול יכולים לשפר מאד את תחושתכם ואת תחושת הסביבה.

למה הנשימה שלי מריחה לא טוב?

ישנן כמה סיבות לריח רע מהפה:
• היגיינת פה לקויה – צחצוח לא מספק וחוסר שימוש בחוט דנטלי מאפשרים לחיידקים לשגשג בפה ולהוביל לריחות לא נעימים.
• תזונה – מזונות מסוימים, כמו בצל, שום ותבלינים, מכילים תרכובות בעלות ריח חזק שעלולות להישאר בפה ולתרום לריח רע מהפה.
• יובש בפה – הרוק עוזר לנקות את הפה על ידי שטיפת חלקיקי מזון וחיידקים. כאשר אין ייצור מספיק של רוק, כמו במקרה של יובש בפה (קסרוסטומיה), עלול להיגרם ריח רע מהפה.
• עישון – עישון ולעיסת טבק עלולים להשאיר כימיקלים בפה המייצרים ריח לא נעים.
• זיהומים בפה – מחלת חניכיים (פריודונטיטיס) או חורים בשיניים, עלולים לשחרר גזים בעלי ריח רע.
• זיהומים בדרכי הנשימה – זיהומים בגרון, בסינוסים או בריאות, כגון סינוסיטיס, דלקת שקדים או ברונכיטיס, עלולים לגרום לריח רע מהאף ומהפה.
• מחלות מערכתיות – מצבים רפואיים מסוימים, כגון סוכרת, מחלת כבד, מחלת כליות והפרעות במערכת העיכול, יכולים לתרום לריח רע מהפה.
• תרופות – תרופות מסוימות כגון תרופות נוגדות דיכאון ותרופות ללחץ דם גבוה, עלולות לגרום ליובש בפה וכתוצאה מכך לריח רע מהפה.
• בעיות עיכול – מחלות כגון ריפלוקס, צרבת או הימצאות של הליקובקטור פילורי, תורמים גם הם לריח רע מהפה.

איך מגלים למה יש לי ריח רע מהפה?

אבחון הסיבה לריח רע מהפה צריכה להתבצע בראש ובראשונה בדרך השלילה – אם אתם שומרים על היגיינת פה טובה, לא מעשנים והתזונה שלכם מאוזנת, מומלץ לגשת לבירור רפואי יסודי יותר. בירור כזה יכול להתבצע אצל רופא שיניים, מומחה גסטרו, רופא אף אוזן גרון או כל רופא אשר עוסק במערכת העיכול ומערכת הנשימה. במקרים רבים תגלו קשר ישיר בין הבטן לפה ויתברר לכם כי הריח הרע מהפה מקורו בבעיות במערכת העיכול. אחד הגורמים הנפוצים הוא הימצאותו של החיידק השכיח והמתעתע הליקובקטור פילורי, שמתיישב ברירית הקיבה ועלול להסתמן כריח פה רע.

טיפול טבעי בריח רע מהפה

הדרך הטובה ביותר להעלים את הריח הרע מהפה היא באמצעות טיפול כולל לאיזון הרגלי חיים וחיזוק מערכת העיכול. אצלנו במכון הניג מאמינים כי יש לטפל בבעיה מהשורש ולא רק לשפר תסמינים. גם אם אתם רגילים לרענן את הנשימה באמצעות סוכריה או מסטיק – מומלץ במקביל לחזק את מערכת העיכול ולהעלים את הריח הרע לחלוטין.

תהליך האבחון אצלנו כולל תשאול מקיף, בדיקה של הלשון, ביצוע בדיקות צואה ודם ואבחון בנשיפה. לאחר מכן ניתן יהיה לתפור לכל אחד פרוטוקול טיפול אישי, בהתאם לממצאים. הטיפול כולל הדרכה תזונתית, שימוש בצמחי מרפא ומתן קפסולות טבעיות מרוכזות ויעילות לאיזון וחיזוק מערכת העיכול. מטרת תוכנית הטיפול היא שיקום מערכת העיכול, הקיבה והמעיים, סילוק רעלים ופינוי מזהמים, חיזוק רקמות טבעיות ופגיעה בחיידקים. בדרך זו ניתן לשפר משמעותית את ריח הפה ולהיפטר מהבעיה אחת ולתמיד.

מניעה של ריח רע מהפה

במקביל לתוכנית השיקום במכון הניג אנחנו ממליצים מאד להקפיד על בדיקות שגרה אצל רופא שיניים וניקוי אבן אצל שיננית, צחצוח שיניים והלשון ושימוש בחוט דנטלי ומי פה אנטי-בקטריאליים, איזון התפריט, הפסקת עישון, הגבלה בצריכת קפאין ואלכוהול ושימוש במכשיר אדם לילי כדי למנוע יובש.
כדאי לזכור כי ריח רע מהפה יכול להיות מצב מעיק ומביך, אבל עם הבנה וטיפול נאותים ניתן לשפר את המצב מאד. אל תישארו עם הבעיה, נשימה רעננה היא כלל בסיסי לרווחה בריאותית וחברתית.

בקע סרעפתי הוא תופעה בה חלק מהקיבה עולה מעלה דרך פתח בסרעפת (השריר המפריד בין חלל הבטן לחלל בית החזה), אל תוך חלל בית החזה. את הבקע הסרעפתי ניתן לאבחן באמצעות בדיקה גופנית ובדיקות נוספות, וניתן לטפל באופן שמרני או באמצעות ניתוח. לאחר הטיפול, ישנן פעולות מומלצות לשיקום. בנוסף, ישנם סיבוכים אפשריים של בקע סרעפתי.

מהו בקע סרעפתי?

הסרעפת היא השריר אשר מפריד בין חלל הבין לחלל בית החזה. במצב תקין, הוושט, הצינור המחבר בין הפה לקיבה, חודר דרך פתח בסרעפת ומתחבר לקיבה בחלל הבטן. בבסיס הוושט קיים שוער, שריר טבעתי המתפקד כשסתום חד-כיווני שסוגר את החלק התחתון של הוושט, וכך נמנעת חזרה של מזון מהקיבה במעלה הוושט. מצב של בקע סרעפתי הוא כאשר שרירים ורצועות באזור של פתח הסרעפת נחלשים ומאפשרים לחלק מהקיבה לבלוט אל תוך החלל של בית החזה.

קיימים ארבעה סוגים של בקע סרעפתי:

– בקע סרעפתי גולש, בו המעבר ושט-קיבה נודד מעל הסרעפת, אך רוב הקיבה נמצאת בחלל הבטן. הרוב המכריע של מקרי הבקע הם מסוג זה. – בקע סרעפתי בו אזור המעבר ושט-קיבה נמצא בחלל הבטן אך חלק מהקיבה חודר דרך הסרעפת, במקביל לוושט, אל תוך חלל בית החזה (בקע פארא-ושטי). – בקע המשלב את שני הסוגים הראשונים- בקע שהוא מעבר של אחד מאיברי הבטן, בנוסף לקיבה, דרך פתח הבקע הסרעפתי אל חלל בית החזה.

סובלים מתסמינים של בקע סרעפתי? אובחנתם עם בקע סרעפתי? צרו קשר

גורמי סיכון וסיבות להתפתחות בקע סרעפתי

על פי בקע סרעפתי נפוץ יותר בקרב אנשים בני 50 ומעלה ובקרב אנשים הסובלים מעודף משקל (או נשים בהיריון). אחת הסברות אומרת כי שכיחות התופעה עולה עם הגיל בעקבות היחלשות שרירי הסרעפת ככל שהגוף מזדקן. החולשה בשרירים אלו מאפשרת מעבר של אברי הבטן אל בית החזה. גורמים נוספים אשר מהווים גורם סיכון הם עישון, טראומה כמו חבלה פיזית באזור פתח הסרעפת, לחץ מוגבר וממושך בחלל הבטן בעקבות שיעולים, הקאות חוזרות, עצירות והרמת משאות כבדים, מאמץ בעת עשיית צרכים, מאמץ פיזי פתאומי או חוזר, דלקות חוזרות בחלק העליון של הוושט, מיימת (הצטברות נוזלים בחלל הבטן) הקשורה למחלת כבד בשלבים מתקדמים, מום מולד (ונדיר) באזור פתח הסרעפת, בעיות בגב והיסטוריה של ניתוחי וושט או קיבה.

סימנים ותסמינים של בקע סרעפתי

מרבית הבקעים הקטנים הם ללא תסמינים. עם זאת, ככל שהבקע גדול יותר, כך ישנו סיכון גדול יותר להתפתחות בעיות עיכול ותסמינים. התסמינים הנפוצים הם אלו הנובעים מהקשר בין הבקע להחזר קיבתי-וושטי (ריפלוקס, GERD), והם כוללים צרבות, בחילות לאחר אכילה ומעבר של חומצה או מזון לא מעוכל בחזרה לפה. עוד תסמינים הם גיהוקים, תחושת שובע מוקדמת, כאבים בחלק העליון של הבטן, כאב שורף בחזה שעלול להקרין לאזור השכמות ומחמיר בהתכופפות לפנים, קושי בבליעה, כאב גרון, קול גרוני, שיעול ותסמינים האופייניים לאסתמה (קוצר נשימה). לעתים בקע סרעפתי עלול להתבטא בהקאה עם דם או צואה שחורה (המורה על דימום במערכת העיכול).

אבחון בקע סרעפתי

אבחון של בקע סרעפתי מתחיל בשיחה עם רופא מומחה להבנת התסמינים והקשר שלהם לבקע סרעפתי. הבדיקות הרלוונטיות לאבחון בקע סרעפתי הן: – בדיקת ושט-קיבה-תריסריון, אשר נעשית במכון רנטגן. במהלך הבדיקה הנבדק שותה חומר ניגוד אשר מאפשר לרופא לבחון את מבנה הוושט, הקיבה והתריסריון ולזהות נוכחות של בקע סרעפתי וריפלוקס קיבתי-ושטי. – אנדוסקופיה עליונה, בדיקה המבוצעת באמצעות צינור גמיש המכיל מצלמה בקצה, לשם הסתכלות על הוושט והקיבה. במקרים בהם נשקלת אפשרות לטיפול באמצעות הליך כירורגי, ישנו סיכוי לכך שהמטופל יופנה לבדיקת מנומטריה של הוושט. הבדיקה מבוצעת באמצעות צינורית דקה המוכנסת מהנחיר דרך הוושט אל חלל הקיבה. במקרים בהם התסמין העיקרי משויך למחלת החזר קיבתי-וושטי, קיים סיכוי לכך שהרופא ימליץ על ניטור מתמשך של חומציות הוושט.

טיפול בבקע סרעפתי – שמרני או ניתוחי

התסמין הנפוץ ביותר הדורש התייחסות במקרה של בקע הוא צרבת, המהווה ביטוי למחלת ההחזר קיבתי-ושטי. על מנת להקל על הצרבת, ניתן לקחת תרופות סותרות חומצה (אשר אינן מהוות פתרון לטווח ארוך ולא למקרים של כאב עז וממושך), אליגנטים (חומרים המופקים מאצות המכילים חומרים מקציפים המגנים על תוכן הקיבה ומונעים חזרת מיצי קיבה במעלה הוושט), תרופות נוגדות חומצה ותרופות המגבירות את תנועתיות המעי שנועדו לשיפור כושר הכיווץ של השוער. רוב המטופלים מגיבים לטיפול תרופתי קבוע, אך אם הם אינם מגיבים או שאינם מעוניינים לקחת תרופות לאורך כל החיים, יש לשקול ניתוח. בעבר היה נוהג לנתח כל מטופל עם בקע שאינו גולש, בעקבות החשש להתפתחות כליאה של הקיבה בשק הבקע. היום הרופאים מסתפקים במעקב שמרני, כאשר ניתוח מומלץ רק למי שסובל מתסמינים שפוגעים באיכות החיים. המטופלים להם יומלץ לעבור ניתוח דחוף לתיקון בקע סרעפתי הם אלו המאובחנים עם תסביב של הקיבה, כליאה של הקיבה בפתח הבקע, נקב בקיבה או כישלון נשימתי על רקע בקע סרעפתי גדול. מטופלים להם יומלץ ניתוח שאינו דחוף, אלא ניתוח מתוכנן מראש, הם אלו הסובלים מתסמינים הקשורים לבקע סרעפתי, כמו מחלת החזר קיבתי-ושטי ללא שליטה בטיפול תרופתי, קושי בבליעה, שובע מוקדם, כאבים בבטן או בחזה אחרי האוכל (ונשללה בעיה בלב), אנמיה (אחרי שלילת גורמים אחרים), קוצר נשימה והקאות. ניתוח בקע הוא אחד מהניתוחים הנפוצים ברפואה, המבוצע על ידי כירורג כללי (מנתח המתמחה בניתוחי בטן) והוא נעשה בהרדמה כללית. ניתוחי בקע סרעפתי נעשים כיום בגישה זעיר פולשנית, דרך חתכים קטנים בחלל הבטן (לפרוסוקופיה) או בבית החזה (טוקוסקופיה), אשר במהלכו מחזירים את תוכן השק לחלל הבטן וכורתים את שק הבקע. בנוסף, מצרים את פתח הבקע באמצעות תפרים לפעמים גם בעזרת רשת. הרשתות בהן עושים שימוש בימינו עשויות מחומרים מתקדמים אשר צפויים להיות עמידים במשך שנים וגם לא יגרמו לגוף לפתח אליהן תגובות אלרגיות. לאחר הנחת הרשת ובדיקת החוזק שלה, המנתח תופר את החתך של הניתוח (אם בוצע ניתוח פתוח) או מדביק פלסטרים זעירים על פני הנקבים (בלפרוסוקופיה) במרבית הניתוחים, החלק האחרון של הניתוח כולל פונדופליקציה חלקית או מלאה – למניעת מעבר של תוכן קיבה אל הוושט.

שיקום לאחר טיפול בבקע סרעפתי

תהליך ההחלמה כולל אשפוז של יום-יומיים ואפשרות של בדיקת ושט-קיבה-תריסריון על מנת לוודא כי האיברים לא נפגעו ויש מעבר של חומר ניגוד מהוושט אל הקיבה. ניתן לחזור לפעילות יומ-יומית רגילה תו7-14 יום, אך תהליך החזרה לתזונה רגילה לוקח כחודש, אשר במהלכו המטופל מתקדם על פי הדרכת דיאטנית. חשוב לציין כי בקע מופיע שוב בכ-25% מהחולים, ללא תסמינים קליניים. חזרה עם תסמינים מתרחשת אצל כ-10% מהחולים.

סיבוכים אפשריים של בקע סרעפתי

ברוב המקרים, בקע סרעפתי אינו מסוכן, אך התסמינים המלווים אותו פוגעים באיכות החיים של המטופל, מה שמחייב טיפול. בקע סרעפתי גולש עלול להוביל למחלת החזר קיבתי-ושטי, על הסיבוכים שלה. הסכנות העיקריות של בקע סרעפתי, המופיעות בסוגי הבקע שאינם בקע גולש, הן התפתחות של תסביב של הקיבה או כליאה של הקיבה בשק של הבקע. התפתחויות מסוג זה מובילות לתסמינים כמו חסימת מוצא הקיבה (כאבים בחלק העליון של הבטן, קושי בבליעה, הקאות והבחילות). סיבוכים אלו מהווים מצב חירום רפואי והם מחייבים פנייה למיון וניתוח. סיבוכים נוספים הם כיבים ודימומים, תהליך דלקתי חמור ועלייה בסיכון לסרטן בוושט בעקבות ריפלוקס ממושך.

מניעה וצמצום הסיכון לבקע סרעפתי

על מנת להקל על התסמינים ולצמצם את הסיכון לבקע סרעפתי, ניתן לנקוט במספר צעדים: לאכול ארוחות קטנות ותכופות, להימנע ממזונות חריפים, מתובלים, חומציים או קשים לעיכול, לרדת במשקל (עבור מי שסובל מעודף משקל), להימנע מלבוש צמוד הלוחץ על הבטן, להרים את ראש המיטה כדי למנוע חזרת מיצי קיבה במעלה הוושט, להפסיק לעשן, להימנע משתיים אלכוהול, להימנע מאכילה או משתייה בשעות מאוחרות של הלילה. אפשר להקל על בקע סרעפתי באמצעות רפלקסולוגיה (יעילה לצרבת) ונטורופתיה, שנועדה לטפל בחולשת השריר הטבעתי ויצירת איזון ברמות החומצה בקיבה. ***המידע באתר אינו מהווה תחליף לייעוץ רפואי ואינו מתיימר להוות חוות דעת רפואית.

סובלים מתסמינים של בקע סרעפתי? אובחנתם עם בקע סרעפתי? צרו קשר

מאמר זה נועד למטרות מידע כללי בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ, אבחון או טיפול מקצועי.