קטגוריה: כללי

  • בחילות והקאות – גורמים ושיטות טיפול

    בחילות והקאות – גורמים ושיטות טיפול

    בחילות והקאות הן תופעות שכיחות המופיעות במגוון מצבים בריאותיים. התסמינים שלהן יכולים להיות מטרידים ביותר ולהשפיע באופן משמעותי על איכות החיים.

    הבנת הגורמים העומדים מאחורי בחילות והקאות היא חלק חיוני בבחירת הטיפול היעיל ביותר. קיימים גורמים אפשריים רבים, החל מזיהומים חולפים ועד למחלות כרוניות או תופעות לוואי של טיפולים רפואיים. בחילות והקאות עשויות לנבוע ממצבים כגון הריון, מחלות כרוניות של המערכת העיכול, מיגרנות, גידולים, הרעלות, פגיעות ראש וכדומה. במקרים אחרים, הן עשויות להיות תגובה של הגוף לגירויים חיצוניים כמו ריחות חריפים או תנועה.

    על ידי הבנה מעמיקה של הגורם הספציפי לבחילות והקאות, ניתן לטפל בהן באופן יעיל יותר. טיפולים כוללים תרופות נגד בחילות והקאות, שינויים בתזונה ובסגנון החיים, וטיפול במחלה הבסיסית במקרים של מצבים כרוניים. היכולת לזהות ולטפל בגורמים לבחילות והקאות חשובה להקלה על הסבל ושיפור איכות החיים.

    גורמים זמניים לבחילות והקאות

    ישנם גורמים זמניים רבים ומגוונים לבחילות והקאות.

    מחלת ים או נסיעה הן מצבים נפוצים הנגרמים על ידי ערעור בשיווי המשקל הפנימי של הגוף, לרוב כתוצאה מתנועה מתמשכת ברכב, ספינה או מטוס. התוצאות עשויות לכלול בחילות, הקאות וסחרחורת.

    הרעלת מזון היא סיבה נוספת שכיחה לבחילות והקאות, המתרחשת לאחר צריכת מזון מזוהם או לא טרי. הגורמים יכולים להיות חיידקים, רעלנים ממקור צמחי או כימיקלים.

    נטילת תרופות מסוימות, כולל אנטיביוטיקה, תרופות כנגד כאבים, כימותרפיה ותרופות אחרות, עלולה לגרום לתופעות לוואי של בחילות והקאות.

    צריכת אלכוהול מופרזת מהווה גורם נוסף לבחילות והקאות, כתוצאה מהרעלה וההשפעות של האלכוהול על המערכת העיכול והמוח.

    גם מצבים פסיכולוגיים כמו מתח, חרדה ודיכאון קשורים לא פעם בבחילות והקאות, כנראה כתוצאה מהשפעתם על תפקוד המערכת העיכול.

    במהלך ההיריון, נשים רבות סובלות מבחילות והקאות בשליש הראשון, כתוצאה משינויים הורמונליים ופיזיולוגים המתרחשים בגוף.

    מיגרנות עשויות להיות מלוות בבחילות והקאות, כסימפטום נלווה לכאב הראש העז.

    לבסוף, מחלות המערכת הווסטיבולרית (לשיווי משקל) כמו ורטיגו מלוות לעתים קרובות בבחילות והקאות עקב הפרעות בתחושת שיווי המשקל.

    אלו הם רק חלק מהגורמים הזמניים לבחילות והקאות. זיהוי הגורם המדויק חשוב לטיפול יעיל ומניעה של ההחמרה.

    גורמים כרוניים לבחילות והקאות

    גורמים כרוניים לבחילות והקאות יכולים לנבוע ממגוון מצבים רפואיים המשפיעים על המערכת העיכול או גורמים נוספים.

    כיבים בקיבה או בתריסריון יכולים לגרום לבחילות והקאות כתוצאה מנזק לרירית הקיבה והדלקת. כיבים נגרמים לרוב על ידי חיידק ההליקובקטר פילורי או צריכת תרופות מסוימות כגון סטרואידים.

    רפלוקס חומצי הוא מצב בו חומצת קיבה חוזרת לוושט, גורמת לצרבת וכאבי חזה. במקרים קשים, הוא עלול לגרום גם לבחילות והקאות.

    גסטרואנטריטיס זיהומי הוא דלקת של המעיים הגסים והדקים כתוצאה מזיהומים ויראליים, חיידקיים או טפיליים. הוא יכול לגרום לבחילות, הקאות וכאבי בטן עזים.

    מחלות מעיים דלקתיות כרוניות כמו מחלת קרוהן וקוליטיס כיבית נחשבות גורם כרוני לבחילות והקאות במהלך התקפי החמרה.

    סוכרת עלולה לגרום לבחילות והקאות כתוצאה מגירוי של קצה העצבים והשפעות על תפקוד המערכת העיכול.

    הפרעות אכילה כמו בולימיה וצמצום קיצוני של צריכת המזון קשורות גם הן בבחילות והקאות תכופות.

    זיהומים במעיים יכולים גם הם לגרום לדלקות ותופעות לוואי של בחילות והקאות ממושכות.

    לבסוף, סוגי סרטן מסוימים במערכת העיכול או במוח עלולים לגרום לבחילות והקאות כרוניות, בין היתר כתוצאה מלחץ הגידול או מהטיפולים הכימותרפיים.

    טיפול בגורמים כרוניים אלה מצריך התערבות רפואית מקצועית לטיפול ושליטה במצב הבריאותי הבסיסי, בשילוב תרופות נגד בחילות והקאות במקרה הצורך.

    טיפול בבחילות והקאות

    בחילות והקאות הן תסמינים שעשויים לנבוע ממגוון רחב של גורמים, ולכן הטיפול בהן תלוי במצב הרפואי הספציפי שמאחוריהן.

    הטיפול הראשוני הוא זיהוי וטיפול בגורם הבסיסי לבחילות וההקאות. אם הגורם הוא זיהום, תרופות אנטי-חיידקיות או אנטי-ויראליות עשויות לסייע. במצבים של דלקות מערכת העיכול, תרופות נוגדות דלקת ותרופות להפחתת חומציות יכולות לעזור.

    במקביל, קיימות תרופות ספציפיות נוגדות בחילות והקאות שניתן להשתמש בהן. תרופות אלו כוללות חומרים כמו אונדנסטרון, מטוקלופראמיד ואחרות, הפועלות על מרכזי הבחילה במוח ובמערכת העיכול.
    בנוסף לטיפול התרופתי, ישנה חשיבות להתאמת תזונה מתאימה. מומלץ לאכול ארוחות קטנות ותכופות, להימנע ממזונות חריפים או עתירי שומן שעלולים לגרות את הקיבה, ולשתות נוזלים רבים לשמירה על הידרציה. יש גם להימנע ממזונות ומשקאות מסוימים שידועים כמגרים בחילות, כגון אלכוהול ומאכלים חריפים.

    קיימים גם טיפולים משלימים אפשריים לבחילות והקאות, כגון צמחי מרפא ופורמולות צמחיות ייעודיות, טיפולי אקופונקטורה להרגעה, והיפנוזה להרפיה וויסות הקאות.
    שיטת הטיפול של מכון הניג לבחילות והקאות כוללת הליך אבחון מעמיק המורכב מאבחון לשון, בדיקת דם, ניתוח אורח חיים ובדיקות נוספות, מתוך ניסיון למצוא את גורם השורש המוביל לבחילות. לאחר מכן, מגובשת תכנית טיפולית בהתאמה אישית, הכוללת פורמולות צמחיות של מכון הניג, המיוצרות בישראל תחת הסטנדרטים המחמירים ביותר, לצד הנחיות לשינויים באורח חיים כגון תזונה. הטיפול של מכון הניג כולל גם ליווי לטווח ארוך למעקב אחרי התוצאות של תכנית הטיפול.

    חשוב לזכור שבחילות והקאות כרוניות או חמורות דורשות יעוץ והתערבות רפואית, שכן הן עלולות לגרום להתייבשות וסיבוכים נוספים. הטיפול צריך להיות מכוון לגורם הספציפי כדי להביא להקלה יעילה ומניעת החמרה של המצב.

    מקרים בהם מומלץ לפנות לייעוץ רפואי של בחילות והקאות

    מומלץ לפנות לייעוץ רפואי סביב בחילות והקאות במקרים הבאים, בין היתר:

    בחילות והקאות קשות או מתמשכות שנמשכות מעבר ליומיים אינן מרפות, ומלוות בכאב, סחרחורת או חולשה. במצבים כאלה, קיים חשש מפני התייבשות חמורה או גורם רציני יותר.

    ירידה במשקל מהירה או ירידה משמעותית בתיאבון, ללא הסבר ברור, עשויות להיות סימן למחלה רקע או לתופעות לוואי משמעותיות של בחילות והקאות.

    קושי בבליעה, בין אם בשל כאבים, תחושת חסימה או חנק, יכול להיות סימפטום למצב רציני כמו גידול או דלקת בוושט/קיבה.

    הקאות דמיות או צואה שחורה ודמית הן סימן מובהק לדימום במערכת העיכול, שמצריך בירור רפואי דחוף.

    כאבי בטן חריפים או מתגברים, או כאבים שמלווים את ההקאות, יכולים לרמוז על מחלה חמורה במערכת העיכול או בדרכי המרה.

    חום גבוה בשילוב בחילות והקאות עשויות להיות סימנים לזיהום במערכת העיכול או לדלקת אחרת במערכת הגוף.

    במקרים של תופעות נלוות נוספות כמו חוסר הכרה, עוויתות, סימני איבוד דם חריף או מחסור חמצני, יש לפנות לחדר מיון באופן מיידי.

    יש גם להיזהר במצבים של קבוצות אוכלוסייה בסיכון כגון נשים בהיריון, ילדים, חולים אונקולוגיים ובעלי מחלות כרוניות, מאחר שבחילות והקאות עלולות לפגוע ביכולת לשמור על תזונה נאותה ולגרום להחמרה של מצבם.
    אם בחילות והקאות חוזרות או מלוות בסימפטומים חריגים אחרים, חשוב לפנות לייעוץ רפואי על מנת לזהות את הגורם ולקבל טיפול מתאים.

    סיכום

    בחילות והקאות הן תסמינים שכיחים שעשויים לנבוע ממגוון רחב של גורמים זמניים או כרוניים. גורמים זמניים כוללים מחלות ים, הרעלות מזון, הריון, מצבי חרדה ומיגרנות. גורמים כרוניים עשויים להיות כיבים, רפלוקס חומצי, דלקות מעיים, סוכרת, הפרעות אכילה, זיהום במעיים וסרטן. הטיפול כולל התייחסות לגורם הבסיסי באמצעות תרופות מתאימות, התאמת תזונה, תרופות נוגדות בחילות וטיפולים טבעיים המתייחסים לגורם השורש של התסמינים. חשוב לפנות לייעוץ רפואי במקרים של בחילות והקאות קשות, ממושכות, הקאות דמיות וירידה במשקל.

    חשוב במיוחד למצוא ולטפל בגורם השורש לבחילות וההקאות ולא רק לטפל בסימפטומים. בחילות והקאות מתמשכות ללא טיפול בגורם העומד מאחוריהן עלולות לגרום להתייבשות, חוסר ברכיבים תזונתיים וסיבוכים נוספים.

  • בקע סרעפתי

    בקע סרעפתי

    בקע סרעפתי הוא תופעה בה חלק מהקיבה עולה מעלה דרך פתח בסרעפת (השריר המפריד בין חלל הבטן לחלל בית החזה), אל תוך חלל בית החזה. את הבקע הסרעפתי ניתן לאבחן באמצעות בדיקה גופנית ובדיקות נוספות, וניתן לטפל באופן שמרני או באמצעות ניתוח. לאחר הטיפול, ישנן פעולות מומלצות לשיקום. בנוסף, ישנם סיבוכים אפשריים של בקע סרעפתי.

    מהו בקע סרעפתי?

    הסרעפת היא השריר אשר מפריד בין חלל הבין לחלל בית החזה. במצב תקין, הוושט, הצינור המחבר בין הפה לקיבה, חודר דרך פתח בסרעפת ומתחבר לקיבה בחלל הבטן. בבסיס הוושט קיים שוער, שריר טבעתי המתפקד כשסתום חד-כיווני שסוגר את החלק התחתון של הוושט, וכך נמנעת חזרה של מזון מהקיבה במעלה הוושט. מצב של בקע סרעפתי הוא כאשר שרירים ורצועות באזור של פתח הסרעפת נחלשים ומאפשרים לחלק מהקיבה לבלוט אל תוך החלל של בית החזה.

    קיימים ארבעה סוגים של בקע סרעפתי:

    – בקע סרעפתי גולש, בו המעבר ושט-קיבה נודד מעל הסרעפת, אך רוב הקיבה נמצאת בחלל הבטן. הרוב המכריע של מקרי הבקע הם מסוג זה. – בקע סרעפתי בו אזור המעבר ושט-קיבה נמצא בחלל הבטן אך חלק מהקיבה חודר דרך הסרעפת, במקביל לוושט, אל תוך חלל בית החזה (בקע פארא-ושטי). – בקע המשלב את שני הסוגים הראשונים- בקע שהוא מעבר של אחד מאיברי הבטן, בנוסף לקיבה, דרך פתח הבקע הסרעפתי אל חלל בית החזה.

    סובלים מתסמינים של בקע סרעפתי? אובחנתם עם בקע סרעפתי? צרו קשר

    גורמי סיכון וסיבות להתפתחות בקע סרעפתי

    על פי בקע סרעפתי נפוץ יותר בקרב אנשים בני 50 ומעלה ובקרב אנשים הסובלים מעודף משקל (או נשים בהיריון). אחת הסברות אומרת כי שכיחות התופעה עולה עם הגיל בעקבות היחלשות שרירי הסרעפת ככל שהגוף מזדקן. החולשה בשרירים אלו מאפשרת מעבר של אברי הבטן אל בית החזה. גורמים נוספים אשר מהווים גורם סיכון הם עישון, טראומה כמו חבלה פיזית באזור פתח הסרעפת, לחץ מוגבר וממושך בחלל הבטן בעקבות שיעולים, הקאות חוזרות, עצירות והרמת משאות כבדים, מאמץ בעת עשיית צרכים, מאמץ פיזי פתאומי או חוזר, דלקות חוזרות בחלק העליון של הוושט, מיימת (הצטברות נוזלים בחלל הבטן) הקשורה למחלת כבד בשלבים מתקדמים, מום מולד (ונדיר) באזור פתח הסרעפת, בעיות בגב והיסטוריה של ניתוחי וושט או קיבה.

    סימנים ותסמינים של בקע סרעפתי

    מרבית הבקעים הקטנים הם ללא תסמינים. עם זאת, ככל שהבקע גדול יותר, כך ישנו סיכון גדול יותר להתפתחות בעיות עיכול ותסמינים. התסמינים הנפוצים הם אלו הנובעים מהקשר בין הבקע להחזר קיבתי-וושטי (ריפלוקס, GERD), והם כוללים צרבות, בחילות לאחר אכילה ומעבר של חומצה או מזון לא מעוכל בחזרה לפה. עוד תסמינים הם גיהוקים, תחושת שובע מוקדמת, כאבים בחלק העליון של הבטן, כאב שורף בחזה שעלול להקרין לאזור השכמות ומחמיר בהתכופפות לפנים, קושי בבליעה, כאב גרון, קול גרוני, שיעול ותסמינים האופייניים לאסתמה (קוצר נשימה). לעתים בקע סרעפתי עלול להתבטא בהקאה עם דם או צואה שחורה (המורה על דימום במערכת העיכול).

    אבחון בקע סרעפתי

    אבחון של בקע סרעפתי מתחיל בשיחה עם רופא מומחה להבנת התסמינים והקשר שלהם לבקע סרעפתי. הבדיקות הרלוונטיות לאבחון בקע סרעפתי הן: – בדיקת ושט-קיבה-תריסריון, אשר נעשית במכון רנטגן. במהלך הבדיקה הנבדק שותה חומר ניגוד אשר מאפשר לרופא לבחון את מבנה הוושט, הקיבה והתריסריון ולזהות נוכחות של בקע סרעפתי וריפלוקס קיבתי-ושטי. – אנדוסקופיה עליונה, בדיקה המבוצעת באמצעות צינור גמיש המכיל מצלמה בקצה, לשם הסתכלות על הוושט והקיבה. במקרים בהם נשקלת אפשרות לטיפול באמצעות הליך כירורגי, ישנו סיכוי לכך שהמטופל יופנה לבדיקת מנומטריה של הוושט. הבדיקה מבוצעת באמצעות צינורית דקה המוכנסת מהנחיר דרך הוושט אל חלל הקיבה. במקרים בהם התסמין העיקרי משויך למחלת החזר קיבתי-וושטי, קיים סיכוי לכך שהרופא ימליץ על ניטור מתמשך של חומציות הוושט.

    טיפול בבקע סרעפתי – שמרני או ניתוחי

    התסמין הנפוץ ביותר הדורש התייחסות במקרה של בקע הוא צרבת, המהווה ביטוי למחלת ההחזר קיבתי-ושטי. על מנת להקל על הצרבת, ניתן לקחת תרופות סותרות חומצה (אשר אינן מהוות פתרון לטווח ארוך ולא למקרים של כאב עז וממושך), אליגנטים (חומרים המופקים מאצות המכילים חומרים מקציפים המגנים על תוכן הקיבה ומונעים חזרת מיצי קיבה במעלה הוושט), תרופות נוגדות חומצה ותרופות המגבירות את תנועתיות המעי שנועדו לשיפור כושר הכיווץ של השוער. רוב המטופלים מגיבים לטיפול תרופתי קבוע, אך אם הם אינם מגיבים או שאינם מעוניינים לקחת תרופות לאורך כל החיים, יש לשקול ניתוח. בעבר היה נוהג לנתח כל מטופל עם בקע שאינו גולש, בעקבות החשש להתפתחות כליאה של הקיבה בשק הבקע. היום הרופאים מסתפקים במעקב שמרני, כאשר ניתוח מומלץ רק למי שסובל מתסמינים שפוגעים באיכות החיים. המטופלים להם יומלץ לעבור ניתוח דחוף לתיקון בקע סרעפתי הם אלו המאובחנים עם תסביב של הקיבה, כליאה של הקיבה בפתח הבקע, נקב בקיבה או כישלון נשימתי על רקע בקע סרעפתי גדול. מטופלים להם יומלץ ניתוח שאינו דחוף, אלא ניתוח מתוכנן מראש, הם אלו הסובלים מתסמינים הקשורים לבקע סרעפתי, כמו מחלת החזר קיבתי-ושטי ללא שליטה בטיפול תרופתי, קושי בבליעה, שובע מוקדם, כאבים בבטן או בחזה אחרי האוכל (ונשללה בעיה בלב), אנמיה (אחרי שלילת גורמים אחרים), קוצר נשימה והקאות. ניתוח בקע הוא אחד מהניתוחים הנפוצים ברפואה, המבוצע על ידי כירורג כללי (מנתח המתמחה בניתוחי בטן) והוא נעשה בהרדמה כללית. ניתוחי בקע סרעפתי נעשים כיום בגישה זעיר פולשנית, דרך חתכים קטנים בחלל הבטן (לפרוסוקופיה) או בבית החזה (טוקוסקופיה), אשר במהלכו מחזירים את תוכן השק לחלל הבטן וכורתים את שק הבקע. בנוסף, מצרים את פתח הבקע באמצעות תפרים לפעמים גם בעזרת רשת. הרשתות בהן עושים שימוש בימינו עשויות מחומרים מתקדמים אשר צפויים להיות עמידים במשך שנים וגם לא יגרמו לגוף לפתח אליהן תגובות אלרגיות. לאחר הנחת הרשת ובדיקת החוזק שלה, המנתח תופר את החתך של הניתוח (אם בוצע ניתוח פתוח) או מדביק פלסטרים זעירים על פני הנקבים (בלפרוסוקופיה) במרבית הניתוחים, החלק האחרון של הניתוח כולל פונדופליקציה חלקית או מלאה – למניעת מעבר של תוכן קיבה אל הוושט.

    שיקום לאחר טיפול בבקע סרעפתי

    תהליך ההחלמה כולל אשפוז של יום-יומיים ואפשרות של בדיקת ושט-קיבה-תריסריון על מנת לוודא כי האיברים לא נפגעו ויש מעבר של חומר ניגוד מהוושט אל הקיבה. ניתן לחזור לפעילות יומ-יומית רגילה תו7-14 יום, אך תהליך החזרה לתזונה רגילה לוקח כחודש, אשר במהלכו המטופל מתקדם על פי הדרכת דיאטנית. חשוב לציין כי בקע מופיע שוב בכ-25% מהחולים, ללא תסמינים קליניים. חזרה עם תסמינים מתרחשת אצל כ-10% מהחולים.

    סיבוכים אפשריים של בקע סרעפתי

    ברוב המקרים, בקע סרעפתי אינו מסוכן, אך התסמינים המלווים אותו פוגעים באיכות החיים של המטופל, מה שמחייב טיפול. בקע סרעפתי גולש עלול להוביל למחלת החזר קיבתי-ושטי, על הסיבוכים שלה. הסכנות העיקריות של בקע סרעפתי, המופיעות בסוגי הבקע שאינם בקע גולש, הן התפתחות של תסביב של הקיבה או כליאה של הקיבה בשק של הבקע. התפתחויות מסוג זה מובילות לתסמינים כמו חסימת מוצא הקיבה (כאבים בחלק העליון של הבטן, קושי בבליעה, הקאות והבחילות). סיבוכים אלו מהווים מצב חירום רפואי והם מחייבים פנייה למיון וניתוח. סיבוכים נוספים הם כיבים ודימומים, תהליך דלקתי חמור ועלייה בסיכון לסרטן בוושט בעקבות ריפלוקס ממושך.

    מניעה וצמצום הסיכון לבקע סרעפתי

    על מנת להקל על התסמינים ולצמצם את הסיכון לבקע סרעפתי, ניתן לנקוט במספר צעדים: לאכול ארוחות קטנות ותכופות, להימנע ממזונות חריפים, מתובלים, חומציים או קשים לעיכול, לרדת במשקל (עבור מי שסובל מעודף משקל), להימנע מלבוש צמוד הלוחץ על הבטן, להרים את ראש המיטה כדי למנוע חזרת מיצי קיבה במעלה הוושט, להפסיק לעשן, להימנע משתיים אלכוהול, להימנע מאכילה או משתייה בשעות מאוחרות של הלילה. אפשר להקל על בקע סרעפתי באמצעות רפלקסולוגיה (יעילה לצרבת) ונטורופתיה, שנועדה לטפל בחולשת השריר הטבעתי ויצירת איזון ברמות החומצה בקיבה. ***המידע באתר אינו מהווה תחליף לייעוץ רפואי ואינו מתיימר להוות חוות דעת רפואית.

    סובלים מתסמינים של בקע סרעפתי? אובחנתם עם בקע סרעפתי? צרו קשר

    מאמר זה נועד למטרות מידע כללי בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ, אבחון או טיפול מקצועי.

  • שלושת הממדים

    שלושת הממדים

    היום כבר ידוע שכל חולי שמגיע לאדם קשור באופן ישיר לנפש.

    תחשבו רגע, מה קורה לכם כשאתם לחוצים? דואגים? מתוחים?

    בד"כ מה שקורה זה שאתם מכווצים את שרירי הגוף שלכם ואת העיניים.

    בוודאי יצא לכם הרבה פעמים לראות אדם עם עיניים מכווצות והבנתם מיד שהוא כנראה כועס, טרוד, עצוב…

    אם אנו מבינים ששינוי חיצוני בגוף האדם מושפע מרגשות, כשהוא כועס או עצוב, אז ודאי שגם בתוך הגוף פנימה יש שינוי, כשלאדם תחושה קשה או רגש שלילי.

    מחקרים רבים תומכים בכך.

    בנוסף,
    כל אירוע שקורה לנו בחיים נרשם בתת מודע שלנו. התת מודע אינו שוכח דבר. בניגוד למודע ששם אנו בקלות שוכחים אפילו את מה שהיה אתמול, או היום בבוקר, ואפילו דברים חסרי משמעות מיוחדת שהתרחשו לפני דקות ספורות.

    מה עושה הטיפול בשלושת הממדים?

    טיפול בשלושת הממדים פונה ישירות לתת מודע ובעזרת בדיקת שרירי מזהים את האירועים הספציפיים שגרמו לחולי המסוים שממנו אנו סובלים. ברגע שמזהים אותו " מנטרלים " את התחושה או ההרגשה הרעה, ובמקום זה מטעינים רגש או תחושה חיובית.

    וכך בעצם מעלימים את החולי!

    ניקח את הדוגמא של הדאגה ועיניים המכווצות. נדמה זאת לאדם שדואג לפרנסתו, וברגע שהוא מקבל פתאום מיליון ש"ח הוא כבר לא דואג מהפרנסה. אם נסתכל עליו, לא נראה מולנו אדם כועס ודואג עם עיניים מכווצות, אלא אדם שמח ושליו עם עיניים משוחררות.

    כך בשלושת הממדים, אנו מסירים את מה שגורם לכאבי ראש, לכאבי בטן, למצבי רוח, לבעיות באיברים הפנימיים ולכל תופעה פיסית ונפשית שמפריעה לנו, ובכך נגיע להחלמה מוחלטת!

    תרפיית שלושת הממדים מעניקה ריפוי יסודי לכל סוגי הבעיות.

    במכון הניג טיפול מקצועי בתרפיית בשלושת הממדים, על ידי מטפל מנוסה עם כלים וניסיון רב.

    רוצה לדעת אם שלושת הממדים יכול לעזור לבעיה ולהעביר את הסבל שלך? צרו קשר כאן או חייגו אלינו.

  • קנדידה גלברטה

    קנדידה גלברטה

    נשים רבות סובלות ממגוון זיהומים פטרייתיים של הפות והנרתיק, זו תופעה נפוצה הגורמת לתסמינים מציקים ולא נעימים כמו גרד, צריבה באזור הנרתיק, גירוי ועוד. על פי נתוני משרד הבריאות כ-35% מהנשים אשר מתלוננות על גרש באזור הנרתיק או הפות סבלות מפטרת פשוטה או מורכבת, ובעיקר מקנדידה שהיא סוג של פטריית שמר נפוצה הקיימת במערכת העיכול של בני אדם. יש זנים שונים של קנדידה, הזן הנפוץ ביותר של פטרת נרתיקית הוא קנדידה אלביקנס, ויש זנים נוספים כמו קנדידה גלברטה. זן זה לרוב לא גורם לדלקת, אך במצבים מסוימים הוא גורם לדלקת קלה יחסית. חשוב להתאים טיפול נכון בהתאם לזן הפטרת בנרתיק, וכדאי לדעת כי גרד בנרתיק לא מעיד בהכרח על קנדידה או זיהום פטרייתי אחר.

    זיהום פטרייתי בנרתיק

    רוב הנשים, מעל 80%, סובלות מזיהום פטרייתי בנרתיק בגלל פטריית קנדידה אלביקנס. כפי שציינו, זהו הזן הנפוץ ביותר של פטרת בנרתיק, זן זה ידוע גם כגורם לדלקת פטרייתית בנרתיק החמורה ביותר. זנים נוספים של פטריית הקנדידה הם קנדידה גלברטה, פרפסילוזיס וקנדידה מסוג טרופיקליס. כדאי לדעת כי קנדידה גלברטה יכולה לגרם לזיהום מערכת או מקומי, לא רק בנרתיק. זהו זן ייחודי הניחן בעמידות יחסת גבוהה בפני טיפולים תרופתיים שכיחים המבוססים לרוב על תרופות ממשפחת האזולים, למשל פלוקונאזול. זן הגלברטה של פטריית הקנדידה מהווה גורם משמעותי לתמותה בקרב חולים המאושפזים בבתי חולים שנמצאים בסיכון גבוה ויש להם מערכת חיסונית חלשה.

    קנדידה גלברטה – במה היא שונה מזני קנדידה אחרים?

    בקרב ציבור הנשים וגם אצל לא מעט רופאים קיים בלבול בנוגע לגורמים לתופעות כמו גרד נרתיקי וזיהום פטרייתי בנרתיק, לכן חשוב להדגיש כי הגרד הנרתיקי לא תמיד נגרם בגלל פטריות כמו קנדידה. נשים רבות מקבלות טיפול לא נכון המתמקד בפטריות בנרתיק כאשר למעשה הן סובלות מגרד בגלל בעיות אחרות. לכן, אם יש חשד לזיהום פטרייתי בגלל קנדידה מזן זה או אחר, חשוב לעבור אבחון מקצועי הכולל בדיקת מעבדה לאיתור הפטרייה. יש לאבחן במעבדה את זן הפטרייה ולבדוק האם הזיהום נגרם בגלל דלקת פטרייתית, ובהתאם לממצאי האבחון מתאימים את הטיפול הנכון והמיטבי. קנדידה גלברטה יכולה להתפתח ולשגשג כמעט באין מפריע באזורים שונים בגוף האדם, ובעיקר באזורים כמו הנרתיק, הוושט וחלל הפה. הזיהום של קנדידה גלברטה דומה מאוד לתמונה הקלינית שמקבלים בגלל זיהום על ידי קנדידה אלביקנס. הזיהום הפטרייתי בא לידי ביטוי בתופעות כגון: התפתחות דלקת מקומית, נפיחות באזור המודלק, אדמומיות באזור, כאב בעת מתן שתן, קשיי בליעה או כאבים בזמן הבליעה, רגישות בעור, כאבים במהלך קיום יחסי מין, הפרשות ועוד. התסמינים של קנדידה אלביקנס הם לרוב חמורים יותר מזני קנדידה אחרים, ובהם זן גלברטה. עם זאת, קנדידה גלברטה נפוצה מאוד אצל אנשים עם מערכת חיסונית חלשה, חולי סוכרת ומטופלים המאושפזים בבתי החולים, בעיקר במחלקת טיפול נמרץ.

    האם יש קשר למזון?

    יש לציין כי באינטרנט נמצא מידע שנוי במחלוקת על קנדידה מזן גלברטה, הן לגבי הפטרייה עצמה והן לגבי דרכים למניעת ולטיפול בה. אחת הטענות היא שצריכה מוגברת של סוכר ומאכלים עשירים בפחמימות מגבירה את הסיכון לדלקת פטרייתית בנרתיק ולהתפתחות קנדידה מזן גלברטה. ישנם רופאים הממליצים למטופלות להפחית את כמויות הסוכר, אך לא די בכך, משום שטיפול בפטרייה מסוג קנדידה גלברטה חייב להיות הוליסטי ולשלב מספר גורמים.

    איך מטפלים וכיצד להימנע?

    לפני התאמת טיפול בקנדידה יש לבצע בדיקת מעבדה לצורך זיהוי זן הקנדידה, ורק אז ניתן להתאים טיפול הולם ויעיל. הטיפול המומלץ והיעיל ביותר לקנדידה גלברטה מבוסס על חומצה בורית (תכשיר בוריקס), יש להחדיר את הנר לנרתיק פעם ביום ומשך הטיפול הוא שבועיים. כדי להימנע ועל מנת לטפל בקנדידה באופן הוליסטי, חשוב לבצע שינוי תזונתי ולעבור לתזונה מאוזנת ומותאמת אישית, בשילוב צמחי מרפא וטיפולים טבעיים נוספים. ניתן לשלב בין הטיפול התרופתי לטיפול הטבעי, בנוסף לכך, מומלץ להימנע מתחתוניות, להמנע משימוש בשטיפה מקומית שעלולה לפגום בחומציות הנרתיק ולהקפיד על שימוש בתחתוני כותנה. מאמר זה נועד למטרות מידע כללי בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ, אבחון או טיפול מקצועי.

  • ניקוי רעלים והרזיה

    ניקוי רעלים והרזיה

    אין זה סוד שרבים מהאנשים מבקשים להרזות כמה וכמה פעמים לאורך החיים, כאשר כל פעם היא מעין מלחמה אישית – מעין אתגר שיש לעמוד בו. עם זאת, לו הייתה לנו שיטה שהיינו יכולים להסתמך עליה ולדעת שהיא אכן מותאמת לנו, כלומר שהיא עונה בדיוק על הצרכים האישיים שלנו, הרי שלא היה צורך לראות במשימת ההרזיה מלחמה, אלא ניתן היה לראות בכך משימה שניתן לעמוד בה ובסופה ניתן ליהנות מתוצאות מרשימות. על כן ראשית כל יש להבין שעבור כל אדם ואדם אמורה להיות נוסחת הרזייה שונה, ולו כי באופן עקרוני אנחנו שונים האחד מהשני, ועל כן מן הראוי שהטיפול יהיה נקודתי ולא כוללני.

    מגוון סיבות שמובילות להשמנה

    יש להבין שהשמנה אינה נובעת רק מאכילה מופרזת, או מגנים כאלו או אחרים, אלא בעיית השמנה גם עשויה לנבוע ממקום רגשי, מבעיה בזרימת הדם, מטראומה, ממתח ממושך, מבלוטת תריס שאינה מאוזנת, מחוסר תנועה של הגוף, ממאגרי שומן שאינם מצליחים להשתחרר ועוד- שורת הסיבות האפשריות הינה ארוכה וממשיכה לפרוט עוד תתי סיבות מגוונות. על כן ניתן להבין שעל מנת לעמוד כראוי במשימת ההרזיה, יש להבין מהיכן נובעת הבעיה. אחרת ניתן לנסות ואף להשתדל הרבה שלא לצורך, כאשר בסופו של יום התוצאה עשויה להיות מאכזבת, או מטעה, כלומר עשויה להתגלות כזמנית.

    תיקון הבעיה מהיסוד

    מי שפונה לרפואה המשלימה, מהר מאוד מוצא שכיום צמד המונחים "ניקוי רעלים והרזיה" הולכים ביחד יד ביד, ולו מתוך תפישה שע"י ניקוי הגוף ניתן לשקם את שאר המערכות שבין היתר קשורות להליך ההשמנה. מכאן שללא ספק כאשר מאבחנים נכון, ובוחנים שיטות שכוללות ניקוי רעלים, הרי שניתן להשיג תוצאות מרשימות שהולכות יחד אתכם לאורך זמן, וזאת כי מדובר בתיקון הבעיה מן היסוד.

    יש פתרון

    לצד הצמד "ניקוי רעלים והרזיה", גם ניתן למצוא את צמד המילים "טיפול רגשי והרזייה". הכול תלוי מהו מקור החסימה והבעיה. על כן יש להישאר עם ראש פתוח, ויש לדעת שלא פעם הרפואה המשלימה מנצחת היכן שהרפואה הקונבנציונאלית נכשלת. העיקר שאתם לא תרימו ידיים ותזכו לחוש בנוח עם גופכם וכמובן להיות בריאים.

    מאמר זה נועד למטרות מידע כללי בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ, אבחון או טיפול מקצועי.

  • מה קורה למערכת העיכול בגיל השלישי?

    מה קורה למערכת העיכול בגיל השלישי?

    הרופא היווני היפוקרטס, הנחשב ל'אבי הרפואה המודרנית' אמר כי "כל המחלות מתחילות במעיים".
    תוחלת החיים של בני האדם בעידן המודרני נמצאת בעלייה, יחד עם ההבנה שעם ההזדקנות המערכות הפיזיולוגיות, עולה השכיחות של מחלות הפוגעות באיכות החיים. הגיל השלישי מאופיין באתגרים בריאותיים לגוף ולנפש. שינויים מתרחשים בגוף האדם במשך כל החיים, אך ככל שמתבגרים, המערכות פגיעת יותר וכך גם מערכת העיכול.

    כאשר הגוף מתחיל להזדקן, מתרחשים בו שינויים פיזיולוגיים אשר תורמים להיחלשות המערכות שלו, בנוסף לירידה בתפקוד המערכת החיסונית שאמורה להילחם בווירוסים, חיידקים ואלרגנים, ולכן נוצרות בעיות ותופעות בריאותיות כגון ירידה במסת הגוף, ירידה במסת העצם, שינויים במערכת העצבים, שינויים בתפקוד המוח ותפקוד מערכת העיכול.

    בעיות שכאלו דורשות התייחסות שונה ממחלות אחרות המופיעות במשך השנים, באמצעות צעדים כמו שינוי תזונה ואורח חיים.
    על פי מחקרים רבים, היפוקרטס הרופא הקדום אכן צדק, ובחלק גדול של מחלות יש קשר מעי-מוח. למערכת העיכול יש השפעה משמעותית על מגוון תופעות, מחלות ותסמינים. למיקרוביום (סך האורגניזמים) במעי עשויה להיות השפעה על התפתחות אלצהיימר, למשל. החיידקים במעיים משפיעים על ייצור ציטוקינים פרו-דלקתיים. הזדקנות הגוף יחד עם אורח חיים לקוי ולקיחת תקופות, פוגמים במיקרוביום במעי.

    אחת התופעות השכיחות ביותר בגיל השלישי – עצירות

    עצירות היא אחת התופעות השכיחות ביותר בגיל השלישי, בעקבות היחלשות התנועה הפריסטלטית האחראית על הנעת המזון בדרך החוצה מהגוף. בנוסף, בגיל השלישי נחלשות השיניים הטבעיות או שהן מוחלפות בתותבות, מה שיוצר קושי בלעיסה יסודית של המזון והוא נבלע כשאינו לעוס טוב. הקושי בלעיסה מוביל לקושי בעיכול, מה שגורם בסופו של דבר לעצירות.

    סיבה נוספת היא שימוש מוגבר בתרופות כמו תרופות להורדת לחץ דם, אשר מבוססות על סגירת תעלות הסידן. התעלות משתנות וגורמות להאטה בפעילות המעיים, במיוחד אם לא מקפידים על שתייה מרובה. גם הירידה הטבעית בחילוף החומרים תורמת למצב.

    למשל, איבוד משקל יכול לנבוע מההפחתה במנגנון הצמא עלול לגרום לירידה בצריכת נוזלים, חוש הטעם שנפגע, קושי בלעיסה ובבליעה, ירידה בתאבון מסיבות שונות, ירידה בחילוף החומרים והאטה בתנועתיות.

    ככל שהגוף מזדקן, מתפתחות יותר בעיות בריאותיות הדורשות טיפול תרופתי – ישנן תרופות המאטות את פעולות המעיים ומובילות לעצירות. אנשים מבוגרים סובלים ממחסור בנוזלים בעקבות תרופות משתנות והשילוב של שתייה מועטה והשתנה מרובה מוביל ליובש ועצירות. קושי בניידות, בדידות ודיכאון משפיעים גם הם על התיאבון. עם הגיל עולה גם הקושי וחוסר הרצון לשנות אורח חיים והרגלים.

    סיכוי מוגבר לבעיות במעיים

    עם הגיל עולה השכיחות של מזהמי מעיים התסמינים הנובעים מהם, כגון הליקובקטר פילורי, קנדידה, ריפלוקס, צרבות, שלשלולים ועצירויות, ירידה ביעילות הספיגה של מרכיבי המזון. כתוצאה מכך, גם אם מקפידים על תפריט מאוזן, היעילות הפוחתת בספיגה מובילה לחוסרים תזונתיים וחוסר באנזימי עיכול.

    לגוף יש צרכים שונים בכל גיל, ולכן הצרכים התזונתיים משתנים בהתאם לגיל ולבעיות בריאות ספציפיות, רמת הפעילות והמצב של כל מערכת העיכול, כולל הפה והשיניים. בחלק מהמקרים, נרשמת עלייה או איבוד משקל שלא מרצון. תופעה נפוצה נוספת בגיל השלישי היא הצטברות גזים במערכת העיכול. מקור הגזים הוא במזון שאנחנו אוכלים, כאשר בתהליך העיכול נוצרים גזים מהמזון או מבליעת אוויר בזמן האוכל – התוצאה היא כאבים ונפיחות. גורמים נוספים לגזים הם תזונה עשירה בכולסטרול ושומנים, שתיית משקאות מוגזים וצריכת סוכר, מלח ומזון תעשייתי המכיל צבע מאכל.

    בנוסף, נטילת תרופות שמכילות חומרים כמו לקטוז או סוכרוז, עלולה להגביר את הגזים. מחלת Gerd מתבטאת בריפלוקס ושכיחה יותר אצל אנשים מבוגרים, על אף שהיא יכולה להופיע בכל הגיל. הפרעה זו מתרחשת כאשר חומצות קיבה עולות לוושט וגורמת לצרבת ולתסמינים אחרים. ריפלוקס וצרבת יכולים להיגרם גם מתרופות מסוימות להורדת לחץ דם ועודף משקל.

    המפתח לשמירה על בריאות המעיים בגיל השלישי – אורח חיים בריא ותזונה נכונה

    שמירה על אורח חיים בריא ותזונה נכונה חשובים אמנם בכל שלב בחיים, אך בגיל מבוגר הם חשובים אף יותר.
    צריכת חלבונים עם ערך תזונתי גבוה כמו בשרים, דגים (טונה), ביצים או מוצרי חלב, יחד עם מזון שיכיל הרבה אנרגיה ורכיבי תזונה חשובים כגון אבוקדו, טחינה או אגוזים (אם ניתן ללעוס אותם בקלות).

    בנוסף, חשוב שלא לדלג על ארוחות – לאכול שלוש ארוחות ביום ושלוש ארוחות ביניים. חשובה שתייה מרובה גם אם לא חשים צמא. עוד רכיב תזונתי חשוב בגיל מבוגר הוא סיבים, אשר מגיעים בשתי צורות: סיבים בלתי מסיסים, הנמצאים בדגמים מלאים, וסיבים מסיסים הנמצאים בשעועית, אפונה יבשה, שיבולת שועל ופירות. סיבים מסיסים מורידים את רמות הסוכר בדם על ידי שיפור הרגישות לאינסולין, הפחתת הסיכון לפיתוח מחלות לב ולתסמונת מטבולית.

    טיפול טבעי במערכת העיכול בגיל השלישי במכון הניג

    שיטת האבחון והטיפול הטבעי של מכון הניג יורדת לשורש הבעיה ולא מטפלת בתסמינים בלבד. השיטה הייחודית משלבת אבחון דרך הלשון, אשר מהווה חלון דרכו ניתן להציץ אל מערכת העיכול, בשילוב בדיקות דם. דרכי הטיפול כוללים תזונה, פעילות גופנית, התייחסות למצב הנפשי, הקניית אורח חיים בריא ופורמולות צמחים ייחודיות לטיפול בגוף ובנפש.

    המטרה הסופית של שיטת הניג היא שיפור במצב הבריאותי, הורדה ברמת הכאב והסבל ושיפור איכות החיים

    השיטה של מכון הניג בנוגע לבעיות במעיים בגיל השלישי כוללת התייחסות לחוסרים שנוצרים כגון ברזל, קולגן, ויטמין D ואבץ, במקביל לטיפול במזהמי מעיים.
    תכנית הטיפול של מכון הניג מותאמת באופן אישי לכל מטופלת ומטופל, על פי חומרת הבעיה, מקור הבעיה, המצב הבריאותי של המטופל וסגנון החיים שלו. התכנית עצמה כוללת לוחות זמנים, פורמולות צמחי מרפא ותוספי מזון המיוצרים על ידי מכון הניג באישור משרד הבריאות ועל פי תקני ייצור קפדניים.

    על מנת להפוך את הטיפול לנוח ככל הניתן, האבחון ובניית תכנית הטיפול נעשים ביום אחד מרוכז במכון הניג. התהליך כולל גם ליווי אישי וצמוד של נציגי הניג לאורך כל התהליך, עם זמינות גבוהה לכל פנייה.

    לפרטים וטיפול במערכת העיכול בגיל השלישי צרו קשר בדף הצור קשר ובואו לאבחון

    *יאיר הניג הוא מייסד מכון הניג, אשר פיתח את שיטת הניג הקרויה על שמו, המשלבת מספר תחומי רפואה בהם התמקצע במשך השנים. הניג סבל במשך שנים מבעיות בבטן, עד שהגיע לרפואה אלטרנטיבית והתמחה אצל המאסטרים הגדולים באבחון וטיפול טבעי בבעיות במערכת העיכול. בהמשך פיתח פורמולות ייחודיות ושיטת אבחון וטיפול בלעדית. מכון הניג הוא הקליניקה הגדולה בישראל לטיפול בבעיות מערכת העיכול, הפועלת בפריסה ארצית.

  • כיצד בנויה מערכת העיכול?

    כיצד בנויה מערכת העיכול?

    משפט ידוע גורס כי "אנחנו מה שאנחנו אוכלים", וללא ספק לתזונה יש השפעה מכריעה על בריאותנו. אבל כדאי לשים לב שאנחנו גם איך שאנחנו אוכלים!
    מערכת העיכול האנושית היא מבנה מסועף ומורכב, שאחראי על קליטה של המזון שאנחנו אוכלים, פירוקו, ספיגתו ופליטת השאריות מן הגוף. תפקוד תקין של מערכת העיכול הינו תנאי הכרחי לבריאותנו והוא מאפשר למערכות רבות בגוף לפעול כסדרן. ישנם גורמים רבים המשפיעים על תקינות מערכת העיכול וחשוב לדעת כיצד לנהל אורח חיים אשר תומך בתקינות מערכת העיכול ושומר עליה מאוזנת ובריאה.

    מערכת העיכול – צינור ארוך ומורכב

    מערכת העיכול באדם כוללת שורה של איברים חלולים המחוברים בצינור ארוך ומתפתל מהפה ועד לפי הטבעת, ובהם הפה, הוושט, הקיבה, המעי הדק, המעי הגס ופי הטבעת,
    אורך מערכת העיכול הינו מעל 6 מטרים, כאשר זמן מעבר מזון תקין מכניסתו אל הפה ועד פליטתו מהגוף בצואה אמור להיות קטן מ-72 שעות. מערכת העיכול בנויה באופן הבא:
    פה – האיבר הראשון שבו נקלט המזון וכבר שם למעשה מתחיל תהליך העיכול . השיניים חותכות את המזון כדי להקל על בליעתו ולהגדיל את שטח הפנים שלו לטובת פירוק יעיל של המזון ע"י אנזימים שונים. בלוטות הרוק מפרישות רוק שתפקידו לשמור על רטיבות הפה ובכך לרכך את המזון, כאשר החומרים האנטי-בקטריאליים שמצויים ברוק משמשים כהגנה ראשונה מפני חיידקים ומזהמים שונים. והלשון מסייע בערבוב המזון עם הרוק ודוחף את המזון הלעוס כלפי החך והלוע לכיוון הושט.
    לוע – הלוע הוא צינור שרירי המרופד ברירית, שדרכו עובר המזון מחלל הפה אל הוושט, בתהליך אוטומטי. לאחר תחילת הבליעה נחסם קנה הנשימה ברקמה שמונעת חנק ומנווטת את המזון אל הוושט.
    ושט – צינור שאורכו כ-30 ס"מ, דרכו עובר המזון באמצעות תהליך שנקרא פריסטלטיקה, הכולל התכווצויות של שרירים הדוחפים את האוכל במורד הוושט אל הקיבה. בתחתית הוושט מצוי סוגר אשר מאפשר למזון לעבור לקיבה ומונע חזרת תוכן מהקיבה כולל מיצי הקיבה שמסוגלים לעכל איברים שאינם מוגנים מפניהם.
    קיבה – צינור רחב שנפחו יכול לנוע בין 50 מ"ל ל-3 ליטרים, ובו למעשה מאוחסן המזון. סביבת הקיבה הינה חומצית ביותר. כדי להגן על הקיבה מפני אותה חומציות, מצופה דופן הקיבה בשכבה רירית שמתחלפת בקצב גבוה. שרירי דפנות הקיבה ממשיכים לפרק את המזון באמצעות תנועות לישה, בסיוע אנזימים המצויים במיצי הקיבה ומבצעים פירוק כימי של המזון.
    המעי הדק – החתיכות הקטנות של המזון עוברות אל המעי הדק, שהוא צינור שאורכו הממוצע כ-6.5 מטרים, שם מסתיים הפירוק הכימי של רכיבי המזון ומתרחש תהליך ספיגת החומרים אל הגוף. שרירי המעי הדק מערבבים מזון עם מיצי עיכול מהלבלב, הכבד והמעי, ודוחפים את התערובת קדימה לעיכול נוסף. דופן המעי בנוי מקפלים אשר מגדילים את שטח הפנים ומאפשרים ספיגה יעילה יותר של המזון. המעי הדק מורכב משלושה איברים – הראשון שבהם הוא התריסריון, שאחראי על פירוק שומנים באמצעות אנזים שנקרא ליפאז. לצורך פירוק השומנים מופרשים מלחי מרה מכיס המרה ומהכבד. בנוסף מצויים במעי הדק המעי הריק, שמחבר בין התריסריון למעי העקום, שאחראי על ספיגת יתר אבות המזון לדם.
    המעי הגס – אורכו של המעי הגס 1.5-2.5 מטרים ובו נספגים מים ומרכיבים נוספים מהמזון המעוכל. לאחר ספיגת המים הופכת תכולת המעי מוצקה יותר עד להפיכתה לצואה.
    פי הטבעת – או החלחולת, סוף צינור העיכול אשר דרכו מופרשת הצואה מן הגוף.
    כאמור, בתהליך העיכול משתתפים גם הלבלב, אשר מייצר ומספק מיצי עיכול למעי הדק, הכבד אשר מייצר את נוזל המרה שמסייע גם הוא בעיכול וכיס המרה שאוגר מרה בין הארוחות ומעביר את הנוזל אל המעי הדק.

    מחלות דרכי העיכול

    ישנם שני סוגים של מחלות דרכי העיכול – פונקציונליות ומבניות:
    מחלות פונקציונליות של דרכי העיכול – במצב זה מערכת העיכול תיראה תקינה בבדיקה, אבל בפועל התפקוד שלה לקוי. הבעיות השכיחות במצב זה הינן:
    עצירות או שלשולים – חוסר סדירות ביציאות נובע בדרך כלל מתזונה לקויה, שתייה לא מספקת והעדר פעילות גופנית, כאשר שיבוש פתאומי בהרגלי היציאות עלול להעיד על בעיה חמורה יותר. הסכנה העיקרית במצב של עצירות היא התפתחות טחורים או פיסורה והבעייתיות העיקרית בשלשולים הוא איבוד מוגבר של מלחים וחומרים חיוניים.
    תסמונת המעי הרגיז – מצב נפוץ שבמסגרתו שריר המעי הגס מתכווץ בצורה לא סדירה ועלול לגרום לעצירות, שלשולים, כאבי בטן ונפיחות של הבטן וכתוצאה מכך לאי נוחות מתמשכת.
    • ריפלוקס קיבתי ושטי (GRED) – מצב שבו חומצה מהקיבה חוזרת אל הוושט ועלולה לגרום לצרבת ולכוויה במעטפת הפנימית של הוושט. הגורם העיקרי לכך הינו תפקוד לקוי של השסתום שמפריד בין הקיבה לוושט ואמור למנוע חזרה של תוכן מהקיבה. גורמים נוספים הם בקע סרעפתי, השמנת יתר, היריון או מחלות רקע כגון סוכרת.
    דיספפסיה תפקודית – שם כולל לשורת תסמינים במערכת העיכול העליונה המתבטאים בתחושת נפיחות, גזים, אי סדירות ביציאות, גיהוקים, בחילה ועוד. ישנם גורמים רבים למצב זה ולעתים קשה לאבחן את המקור הספציפי לאי הנוחות הבטנית.
    מחלות זיהומיות – זיהום חיידקי במערכת העיכול הוא מצב שכיח ביותר שיכול להתבטא בכאבי בטן ושלשולים. הגורמים לזיהום יכולים להיות בין היתר פרזיטים או טפילים במעיים, הדבקה ממזון מקולקל או חיידק עמיד בשם הליקובקטור פילורי שנמצא בקיבה ושכיח מאד בגיל המבוגר.
    מחלות מבניות של דרכי העיכול – במצב זה מערכת העיכול לא פועלת כראוי והדבר ייראה גם בבדיקה. דוגמאות נפוצות של מחלות מבניות הן:
    מחלות מעי דלקתיות – מצב של דלקת מתמשכת בחלקים שונים של מערכת העיכול, כאשר המחלות הנפוצות ביותר הן קרוהן וקוליטיס, מחלות כרוניות המתאפיינות בהתלקחויות והפוגות לאורך השנים. במחלת קרוהן עלולה הדלקת לפגוע בכל חלק ממערכת העיכול ובעיקר במעיים והיא מתבטאת בכאבי בטן, שלשולים, חוסר תיאבון, חולשה, אנמיה והפרעות בגדילה. קוליטיס כיבית מתבטאת בעיקר בדלקת ברירית המעי הגס ותסמיניה הם שלשול, כאבי בטן ולעתים גם כאבי מפרקים. מחלות מעי דלקתיות רגישות מאד למצבי סטרס ומושפעות ישירות מהמצב הנפשי של החולים.
    טחורים – מצב נפוץ שבו מתנפחות כריות הדם שממוקמות בחלק האחרון של המעי הגס וגורמות לכאבים עזים ודמם בעת יציאה. הטחורים יכולים להיות חיצוניים לפי הטבעת או פנימיים בחלק התחתון של הרקטום, והם עלולים לפגוע באופן משמעותי באיכות החיים. מצב מתמשך של טחורים עלול לגרום לפיסורה אנאלית – קרע סמוך לפי הטבעת אשר גורם לסבל רב.
    פוליפים במעי הגס – גושים הבולטים מדופן המעי הגס ועלולים לעתים להתפתח לגידולים ממאירים. במצב של פוליפים קטנים לרוב לא יהיו תסמינים, לעומת פוליפים גדולים שעלולים לגרום לדימום או שינויים ביציאות הצואה. הגורמים לפוליפים הם לרוב שילוב של גנטיקה ואורח חיים הכולל עישון, אלכוהול, תזונה לקויה, השמנה וחוסר בפעילות גופנית.
    ישנן דוגמאות רבות נוספות של מחלות דרכי העיכול, אבל המכנה המשותף של מרביתן הינו פגיעה בתהליך התקין של העיכול וכתוצאה מכך ירידה בספיגת מרכיבים חשובים מהמזון ופגיעה בבריאות.

    שמירה על מערכת עיכול בריאה

    תהליך עיכול תקין יכול לעשות את ההבדל בין איכות חיים טובה לבין קושי יומיומי שמתחיל באי נוחות מטרידה ועד כאב וסבל של ממש. חשוב לדעת כי מחלות מערכת העיכול אינן גזירת גורל ויש בידינו להפחית ואף למנוע מצבים רבים שפוגעים בדרכי העיכול. המפתח לשמירה על בריאות מערכת העיכול הוא שילוב נכון של אורח חיים בריא הכולל תזונה מאוזנת, פעילות גופנית סדירה וחיזוק מערכת העיכול בחומרים חסרים באמצעות פורמולות צמחיות ייחודיות.

    שיטת הניג למערכת עיכול בריאה מבוססת על טיפול בשורש הבעיה ולא רק בתסמינים. האבחון משלב בין בדיקות דם לאבחון דרך הלשון וכבר באותו יום מתבצעת התאמה של הטיפול באופן אישי לכל אחד ואחת, תוך התייחסות מוקפדת למצב הרפואי, הפיזיולוגי והנפשי שלהם. הטיפול עצמו כולל הנחיות תזונתיות והתאמה של פורמולות צמחים ותוספי מזון ייחודיים, המיוצרים על ידי מכון הניג באישור משרד הבריאות ועל פי תקני ייצור קפדניים. הליך הטיפול עצמו מפוקח ע"י המומחים של המכון, אשר זמינים לכל שאלה ועוקבים באופן אישי אחר המטופלים. מטרתה של שיטת הניג הינה לטפל במחלות השונות של מערכת העיכול באמצעות פורמולות יחודיות והקנית הרגלי חיים שמאפשרים לשמור על בריאות מערכת העיכול לאורך זמן.

    אל תישארו עם כאבי הבטן, הנפיחות ואי הנוחות – טיפול יעיל, טבעי, מבוקר ומוכח יכול לשנות את חייכם לטובה.

  • הקשר בין כולסטרול לטרשת עורקים

    הקשר בין כולסטרול לטרשת עורקים

    מערך השומנים בדם, הקרויים ליפידים, נאגר בתאי שומן (Adipocytes) ומהווים מקור חיוני לקיום תהליכי החיים בגוף. הליפידים אינם מסיסים במים. הם מהווים בין היתר, מקור ליצירת אנרגיה לשמירה על חום הגוף.

    אחד התפקידים החשובים של הליפידים כרוך בבניית התאים בגוף, כמו גם מעורבות בקרישת הדם ובתפקודה התקין של מערכת העצבים.

    תפקידים אלה מחייבים רמות תקינות ומאוזנות של שומנים בדם. כשהליפידים מצויים ברמות גבוהות מדי בדם הם מצטברים בזרם הדם, שוקעים בדופנות העורקים וגורמים להתעבות ו/או להצרת עורקים עד כדי חסימתם המלאה למעבר דם.
    כולסטרול וטריגליצרידים הם ליפידים = שומנים העיקריים בדם
    כולסטרול הינו חומר שומני חיוני ליצירת חומרים שונים כמו הורמונים, מלחי מרה וקרומי תאים. מקור הכולסטרול הוא מזון מן החי וייצור עצמי של הגוף.

    קיימת הבחנה חד משמעית בין כולסטרול "רע" שהוא הנשא שגורם לשקיעתו בדפנות כלי הדם וכולסטרול "טוב" שמוציא את עודפי הכולסטרול מהדם. שני הסוגים חשובים לתפקוד מערכות הגוף בתנאי שהם ברמה הרצויה.

    חשיבותו של כולסטרול בגוף האדם

    תפקידי הכולסטרול הינם כאמור, בנייה של קרום התאים בגוף (ממברנות) והגברת קשיחותם, העברת אותות עצביים בין תאים וכמו כן, בתוך התאים משמש הכולסטרול למספר פעולות ביוכימיות, לרבות יצירת חומצות מרה הממיסות שומנים במערכת העיכול. כולסטרול גם מסייע בספיגת שומנים וויטמינים מסיסי שומן במעי וכן יש לו תפקיד בייצור הורמונים חיוניים לגוף ובייחוד סטרואידים כמו קורטיזול ואלדוסטרון והורמוני מין כמו אסטרוגן, פרוגסטרון וטסטוסטרון.

    ככל שרמת הכולסטרול "הרע" עולה מעבר ל- 200 מ"ג גובר הסיכון לחלות בטרשת עורקים והתפתחות כבד שומני.

    ככל שרמתו של הכולסטרול ה"טוב" גבוהה יותר מ- 40 מ"ג הסיכון לחלות פוחת.

    מהם מקורות הכולסטרול בגוף האדם?

    כשני שלישי מהכולסטרול מיוצר בכבד ובדופן המעי וכעשירית ממנו בבלוטות האדרנל ואיברי הרביה.
    שליש מהכולסטרול מגיע ממקורות חיצוניים כמו תזונה. רוב השומן במזון מורכב מטריגליצרידים (כ-98% מהשומן),ורק כ-2% מהשומן כולסטרול.

    הכולסטרול ה"טוב" אחראי על פינוי הכולסטרול לאחר חידוש התאים אל הכבד.

    לכולסטרול גבוה אין תסמינים והדרך היחידה לגלות היא על ידי בדיקות דם.

    פרופיל שומנים מלא בצום הכולל רמות כולסטרול וטריגליצרידים בדם.

    הגורמים העיקריים לעליה בכולסטרול "הרע" וירידה בכולסטרול ה"טוב" הם
    תזונה לקויה השמנה חוסר בפעילות גופנית עישון גיל סוכרת ותורשה.

    מחלות לב סוכרת מחלות כליה והיפרכולסטרולמיה משפחתית מעלות את הסיכון
    להתחלת טיפול תרופתי לצורך איזון כולסטרול באמצעות סטטינים.

    טיפול בכלוסטרול גבוה ע"י סטטינים

    סטטינים הם למעשה קבוצה של מולקולות כימיות שגורמות לירידה ברמת הכולסטרול הרע (LDL) בדם על ידי עיכוב בפעולתו של אנזים המצוי בכבד.

    הסטטינים מומלצים לאנשים עם רמות גבוהות של כולסטרול מסוג LDL וסיכון גבוה למחלות לב וכלי דם.

    בין תופעות הלוואי שנקשרו לסטטינים: הפרעות בתפקודי כבד – לאחרונה אף התפרסם כי יש עלייה בסיכון לפתח סוכרת בעקבות טיפול בסטטינים.

    מטופלים שרמת הסיכון שלהם לפתח מחלות לב וכלי דם היא גבוהה צריכים להתחיל טיפול תרופתי, במקביל לטיפול לא תרופתי.

    יחד עם הורדת רמת הכולסטרול, יש לאתר גורמי סיכון נוספים, כמו עישון, יתר לחץ דם וסוכרת, ולטפל בהם.

    טיפול בכולסטרול ומניעת טרשת עורקים ע"י הרפואה הטבעית

    הטיפול ברפואה הטבעית מבוסס על שינוי אורח חיים בשילוב פורמולות צמחים ייחודיות.

    תזונה מותאמת אישית המבוססת על איזון בין השומנים השונים,חלק מהשומנים יכולים לעזור בהורדת רמת הכולסטרול ה"רע". כמו שמן זית, טחינה ועוד. חשוב להוציא מהתזונה מזונות מעובדים ולהפחית משמעותית בכמות הנתרן.

    הקפדה על סיבים תזונתיים, שתיית מים מספקת, פעילות גופנית והורדת סטרס חשובים מאוד להורדת ערכים של הכולסטרול.

    טיפול בכולסטרול ומניעת טרשת עורקים במכון הניג

    במכון הניג משלבים אורח חיים בריא עם פורמולות צמחים ייחודיות לפינוי השומנים מהכבד הורדת סטרס ומתח ואיזון לחץ דם.

    בשילוב אורח חיים בריא הכולל גם תזונה תרגילי נשימה ופעילות גופנית. שמטפלים תוך ראיה כוללת של המטופל.

    מאמר זה נועד למטרות מידע כללי בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ, אבחון או טיפול מקצועי.

  • הכל נדבק במשפחה

    הכל נדבק במשפחה

    מדוע בחורה צעירה סובלת מבעיות עיכול מסוימות, ההורים שלה סובלים מבעיות אחרות, אבל אף אחד לא מוצא את הקשר? יאיר הניג, בעלים של מכון הניג לרפואה טבעית המתמחה בטיפולים בבעיות במערכת העיכול, מספר על המקרים בהם חשוב למצוא את שורש הבעיה דווקא אצל בני המשפחה
    לפעמים, כל מה שצריך הוא להרחיב את נקודת המבט ולהסתכל על התמונה המשפחתית. המשפחה שלנו אוהבת אותנו מאוד ודואגת לנו יותר מהכל. למרבה הצער, במקרים רבים, בני המשפחה הם גם המקור לבעיות רפואיות מתמשכות המתפשטות בין בני המשפחה בכל פעם מחדש.

    יאיר הניג, בעלים של מכון הניג, המתמחה בטיפול בבעיות שונות במערכת העיכול, משתף במקרים שהפכו אותו לבלש ושלחו אותו לחקור את כל בני הבית.

    "במקרה שקרה ממש לאחרונה, הגיעה לקליניקה שלנו מישהי עם הבת שלה, בת 22, אשר סובלת מבעיות במערכת העיכול", מספר הניג. "היא סבלה מכאבי בטן, צרבת, רעשים בקיבה. כל פעם שהיא אכלה, התנפחה לה הבטן. התופעה שהכי הפריעה לה היתה ליחה צמיגית". הניג מספר כי כל הרופאים והמומחים שהמשפחה פנתה אליהם לא מצאו את הסיבה לכאבים ולתופעות, עד שהגיעו למצב בו רצו לנתח.
    "כשעשיתי אבחון לשון של אותה בחורה צעירה, היה אפשר לראות שעל פי תמונת הלשון, יש לה הרבה ליחה צמיגית באזור הבטן התחתונה והיא סובלת גם מחרדה", אומר הניג. "שאלתי אותן על הדברים האלו והאמא אמרה שאלו בדיוק התופעות שהבת סובלת מהן".

    בתור מומחה לבעיות במערכת העיכול, אומר הניג, "התפקיד שלי הוא לנסות להבין מה גורם לליחה צמיגית. במקרה שלה, הבנתי שיש שתי סיבות – הראשונה היא הליקובקטר פילורי, והשניה היא פטריית קנדידה, המובילה ללשון לבנה בחלקה האחורי".

    על רקע העובדה כי הרופאים לא מצאו שום דבר בבדיקות ובאבחונים שלהם, "הפכתי ל'גשש-בלש' אשר צריך לבדוק ולראות לעומק היכן ההליקובקטר מסתתר", אומר הניג. "ההגדרה היתה 'מסתתר' משום שהיה ניתן לראות תסמינים של חיידק, אך הרפואה לא מצאה אותו בבדיקות דם וגסטרוסקופיה, מה שלרוב מוביל לכך שהרופאים שמים על מטופלים כאלו את התווית 'מעי רגיז'".

    "ביקשתי באופן מיידי תמונת לשון של האבא, לא משנה איפה הוא"

    באופן לא מפתיע, אומר הניג, "גילינו שהמשפחה כולה היתה במצב של הדבקה משפחתית. כאשר בחנתי את המצב של בני המשפחה, גיליתי שלאבא יש בעיה שונה לחלוטין, של ריח רע מהפה ונקודות אדומות על הבטן, האמא סובלת מעצירות והבת מליחה צמיגית". הרופאים, מצידם, לא לקחו בחשבון את האפשרות "ופשוט לא הסתכלו מעבר למטופלת עצמה".

    לאחר שעלה החשד להדבקה משפחתית, "באופן מיידי ביקשתי מהאמא לקבל מהאבא תמונת לשון שלו, לא משנה איפה הוא באותו רגע. אחרי שקיבלנו תמונת לשוןממנו, גיליתי זיהום חמור בקיבה. לאמא היו סימנים של בעיות בקיבה, לבת לא ראו סימנים של קיבה בבדיקות אבל היא התלוננה על בעיות בבטן. כאשר עשינו אחד ועוד אחד ועוד אחד, גילינו שכל המשפחה מדביקה אותם בהליקובקטור, ומעבר לכך היא היתה צריכה טיפול בקנדידה ובחרדה".

    באשר לחרדה, הניג מדגיש כי "חרדה מעצימה בעיות במערכת העיכול. כאשר הגוף נמצא בסטרס פיזי, מתעוררים המנגנונים העתיקים של צורך בפעולה, בדומה למצב בו האדם הקדמון עמד מול סכנה. הגוף אומר לעצמו – 'אני לא יכול לעכל, אני צריך לשלוח את רוב האנרגיה לשרירים ולמפרקים' ". הסטרס הלא טבעי, של האדם המודרני שלא עומד מול סכנה פיזית, "גורם לגוף להיכנס למצב שיש בו פחות הפרשות חומציות, יש מצב של תת-חומציות בקיבה, והכוח האנרגטי של הקיבה יורד, מה שמוביל לצרבות והתפתחות של הליקובקטור", לדברי הניג.

    כשאהבה (וההדבקה) פורחת

    במקרה נוסף בו נתקל הניג, "נכנסו לקליניקה בני זוג, שניהם מספרים על בעיות עיכול. כששאלתי אותה ממתי התחילו לה הבעיות, התברר לי שמדובר בזמן בו הם התחילו לצאת. רופא היה נותן אנטיביוטיקה, המצב היה משתפר לזמן מה ואז הסבל היה חוזר". במכון הניג, לעומת זאת, "התחלתי לבחון את הסביבה הקרובה שלהם, וגיליתי שהמשפחה שלו סובלת מצרבות, והוא סובל מגזים ועייפות. הוא הביא מהמשפחה שלו הליקובקטור והדביק אותה".

    המומחיות של הניג והמטפלים של המכון, אם כן, "היא לדעת מה ההיסטוריה האמיתית של המטופל וגם הסביבה שלו, להגיע לשורש האמיתי של התופעה שהמטופל או המטופלת סובלים ממנה". בחלק מהמקרים, "אם הטיפול לא ממש עובד, אנחנו מייד מטפלים גם בבן או בת הזוג, משום שההנחה היא שמדובר בהדבקה משפחתית שלא מפסיקה להתרחש, על אף הטיפול".

    השיטה של מכון הניג – האבחון מתחיל מהרגע בו המטופל נכנס בדלת

    תהליך האבחון של מכון הניג מורכב מחלקים קבועים וידועים, שמטרתם המרכזית היא איתור שורש הבעיה ובניית תכנית טיפולים מותאמת אישית בהתאם לכך. "כשבן אדם מגיע לקליניקה, האבחון מתחיל מהרגע שהוא נכנס. אפשר לזהות סימנים לפי הריח, למשל. בהמשך אנחנו מקבלים את תמונות הלשון של כל המשפחה וההיסטוריה של האדם, המהווה גורם חשוב מאוד. מידע כזה חושף דברים שלא תמיד עולים בבדיקות".

    באופן שכזה, במכון הניג יודעים לקשר בין תסמינים, גם אם התופעות הרפואיות לא התגלו בבדיקה. "אנחנו יכולים להבין מדוע אנטיביוטיקה לא עובדת אצל אנשים מסוימים ולתת לכך מענה", אומר הניג.

    תכנית הטיפול של הניג מתייחסת באופן פרטני לשורשי הבעיה. "יכול להיות שמדובר גם חיידק וגם סטרס וגם תזונה לא נכונה", לדבריו. "יכול להיות שיש שילוב של הליקובקטור וקנדידה ו-5 כוסות קפה עוד לפני עשר בבוקר".

    לאחר שפורסים את כל אורח החיים של המטופל על השולחן ומאתרים את הסיבות, צוות המכון בונה תכנית שיקום לכל סיבות השורש. "אם מדובר בתזונה, צריך שיקום לתזונה", אומר הניג. "אם יש הליקובקטור, בונים פורמולה צמחית שתטפל בכך. אם יש פטריה, נספק תכנית מותאמת לפטריות. המפתח הוא לעשות הכל בבת אחת ולא להשאיר קצוות פרומים. אנחנו סוגרים את כל הסיבות מההתחלה ועד הסוף. אין דרך אחרת לפתור בעיות בבטן. אם לא מטפלים בכל הסיבות – זה פשוט לא יעבוד".

    לדבריו, כאשר הרופאים מטפלים רק באחת מהסיבות לבעיות, "המטופל אולי ירגיש טוב לתקופה מסוימת, אבל התופעה תחזור", אומר הניג. "אנטיביוטיקה מגדילה את הקנדידה, מחלישה את ההליקובקטור, אבל לא פותרת מצבי סטרס. יש גם חיידקים שפיתחו עמידות לאנטיביוטיקה".

    לסיכום, אומר הניג, "בעיות במערכת העיכול פותרים ברפואה טבעית, אלא אם מדובר במשהו המצריך התערבות כירורגית. מערכת העיכול היא יחידה אורגנית טבעית הקשורה גם לנפש שלנו. לעומת זיהומים מסוימים שהרפואה הקונבנציונלית לא יודעת איך לטפל בהם, אין בעיה שמערכת העיכול נתקלת בה ולא מחייבת התייחסות טבעית בדרך לפתרון".

    מאמר זה נועד למטרות מידע כללי בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ, אבחון או טיפול מקצועי.

  • גרד בעור – סיבות וטיפול

    גרד בעור – סיבות וטיפול

    אנשים רבים בכל הגילים עשויים לסבול מתחושת גרד לא נעימה באזורים שונים בגופם. גרד בעור היא תופעה נפוצה מאוד המביאה לתחושה לא נוחה שגורמת לרצון בלתי נשלט לגרד, לשפשף ולשרוט איבר או אזור מסוים בגופם. כדאי לדעת כי התופעה יכולה להיות גרד כללי שמשפיע על כל הגוף או גרד מקומי המתפתח רק באזור מסוים.

    ברוב המקרים הגרד אינו מסוכן לבריאות האדם ולרוב הוא יחלוף מעצמו, יחד עם זאת הגרד בעור עלול להעיד על מחלה כלשהי וכתוצאה משפשוף ושריטות עלולים להתפתח זיהומים ופצעים בעור. כאמור, הגרד יכול להיות מפושט ולהשפיע על כל הגוף או שהוא יהיה מקומי. מה הסיבות לגרד בעור, איך מאבחנים ומהן דרכי הטיפול היעילות ביותר? כל זאת ועוד בהמשך הכתבה.

    מהם הגורמים לתופעת גרד בעור?

    תופעת הגרד בעור מהווה סימפטום שכיח לבעיות כמו אלרגיה או תגובה אלרגית, פטריית קנדידה או זיהום פטרייתי אחר, מחלות עור שונות, זיהום טפילי, פעילות יתר של בלוטת התריס, מחלות כבד, שינויים הורמונליים ועוד.

    הגורמים העיקריים להופעת גרד בעור הם:

    1. אלרגיה – אלרגיה או תגובה אלרגית בעור גורמת לרצון עז לשרוט, לשפשף ולגרד את העור. האלרגיה בעור נגרמת כתוצאה מחשיפה לגורמים סביבתיים היוצרים תגובה אלרגית שבאה לידי ביטוי גם בגרד בעור. גורמים סביבתיים הנחשבים כמעוררי הגרד בעור הם תכשירים קוסמטיים, מגע בצמחים שונים, צבע, בדים וכו'.
    2. מחלות עור ויובש קיצוני – מגוון מחלות עור גורמות ליובש קיצוני בעור הגוף ומכאן הדרך קצרה להתפתחות גרד עשקני בעור, לעיתים יש תופעות נלוות לגרד כמו קשקשים. מחלות העור השכיחות שמעוררות את הגרד הן פסוריאזיס, אטופיק דרמטיטיס (אסתמה של העור), סבוריאה, פטרת, אורטיקריה ועוד.
    3. מחלות רב מערכתיות – מחלות כמו תת או יתר פעילות של בלוטת התריס, סוכרת, מחלות כבד וכיוצא בזה, ידועות כמעוררות גרד באזורים שונים בגוף.
    4. שינויים הורמונליים – הריון וגיל המעבר גורמים לשינויים הורמונליים, לכן נשים רבות סובלות מתופעת הגרד בעור.
    5. זיהום פטרייתי – זיהום פטרייתי בגוף יכול לגרום לגרד, למשל זיהום הנגרם מהתפתחות פטריית הקנדידה בדרכי העיכול שמתפשטת לאזורים נוספים בגוף. פטריית קנדידה גורמת לפטרת בעור ובציפורניים, לפצעים ולפריחות בעור, לכן במקרים רבים הגרד נובע מהפטרייה ויש לטפל בה כדי להעלים את הגרד.
    6. זיהום טפילי – זיהום טיפים כמו סקביאס גורם לגרדת.
    7. עקיצות – לעתים הגרד מופיע בגלל חרקים שונים שעוקצים את הגוף.

    דרכי טיפול

    לאחר אבחון מקצועי ניתן להתאים את שיטת הטיפול הנכונה והמתאימה ביותר. הטיפול יהיה בגורם לבעיה שהביא להתפתחות הגרד בעור והמטרה היא להקל על סבלם של המטופלים ולהפחית משמעותית את הצורך לגרד ולשפשף את העור.

    במקרים מסוימים הרופא יציע למטופל לבצע שינויים באורח חייו, למשל שמירה על לחות העור, הימנעות מבדים המעוררים את גירוי העור (כמו בגדים ומצעים מצמר), מוצרי היגיינה ללא בושם ורכיבים המעוררים את הגרד ועוד. יש משחות, תכשירים ייעודיים ותרופות שיכולות לסייע ולהקל על סימפטומים של גרד.

    כיצד מטפלים בגרד בעור הנובע מהתפתחות פטריית קנדידה בדרכי העיכול?

    פטריית הקנדידה נמצאת בגוף האדם במערכת העיכול. כאשר המערכת החיסונית של האדם תקינה פטריית הקנדידה לא מתפתחת, אך אם המערכת החיסונית אינה תקינה הפטרייה מתפתחת ומתחילה לנדוד לאזורים נוספים בגוף, בין היתר היא מתפשטת באמצעות כלי הדם ומשם היא מגיעה לרקמת העור, לכן היא מגיעה גם לאזורים מרוחקים כמו הקרקפת, קצות האצבעות, עיניים, איברי הרבייה, קרום הלב וכו'.

    לאחר אבחון הזיהום הפטרייתי בגוף יש להתאים את הטיפול המיטבי. ברפואה המערבית מציעים טיפול בקנדידה המבוסס על תרופות, כאשר הטיפול יכול להיות מערכתי או מקומי. מומלץ לבחור טיפול טבעי בקנדידה שאינו פוגע במערכות הגוף השונות. הטיפול הטבעי מבוסס על תזונה נכונה ומאוזנת בהתאמה אישית, צמחי מרפא ייחודיים הנחשבים ליעילים במיוחד לטיפול בקנדידה, וכן תוספי מזון התורמים לפעילות מערכת העיכול ולשטיפת המעיים.